Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1924-01-01 · Heft 4 · p. Seite 294

294 Dem Fleiß des' Talmid Chacham wurden keine bestimmten Grenzen gezogen. Je mehr Zeit er der Entwicklung und Steigerung seines Wissens opferte, desto höher stand sein Ansehen1. Hillel sagt diesbezüglich: Einer, der seinen Abschnitt (Lektion) 100 mal wiederholt, ist nicht dem,.gleich, der sie 101 mal wiederholt2 (Chag. 9b). Berücksichtigt man den tiefen Ernst, mit dem der lernbegierige Talmid Chacham an die Erlernung des Traditionsstoffes heranging,, so darf angenommen werden, daß der Spruch Hillels den Tatsachen angepaßt war3. Das Schriftwort (Prov 13u) wer händeweis sammelt, der vermehrt, wird von R. Simon b. Jochai durch folgendes Gleichnis erklärt4: Zwei Brüder erwerben Geld von ihrem Vater; der eine faßt die Denare zusammen und braucht sie auf, der andere legt sie weg. Ersterem bleibt nichts in Händen, letzterer wird zum reichen Mann. So verhält es sich auch mit den Talmide Chachamim. Lernt einer zwei oder drei Dinge am Tag, zwei bis drei Abschnitte die Woche, zwei bis drei Sektionen oder Traktate (nW"IS) den Monat, so wird er mit der Zeit reich (an Wissen). Sifre Deut. § 48. Vor Ueberhebung wurde streng gewarnt5, Tanch. Jithro 15: Hast du dir Wissen erworben (genauer, bist du zum תורה p geworden), maße dir nicht" an, vor der Gemeinde zu sprechen, bis du dir es nicht selbst zwei bis dreimal zurechtgelegt hast. Einst wurde R. Akiba öffentlich vom Chasan auf gefordert, aus der Thora der Gemeinde vorzulesen; doch er wollte nicht hinauf. Da sagten ihm seine Schüler: ,,Meister! hast du uns nicht gelehrt, sie (die Thora) ist dein Leben und die Verlängerung deiner Tage? Warum wolltest du nicht hinauf gehen?" Da antwortete ihnen R. Akiba, daß er das Vorlesen nicht verweigert hätte, doch hatte er nicht vorher diesen Abschnitt zwei-, dreimal für sich hergesagt. Zur Geistestätigkeit des Talmid Chacham gehörte auch seine sorgfältige Stoff- Scheidung nach Autoren und Quellen. Sifre Deut. § 48 hat hierüber folgende gleichnisartige Betrachtung6: Gleichwie das Sieb־ 1 Da lernen soviel bedeutete, wie sich mit göttlichen Dingen befassen, durfte kein T. C11. auf Kosten des Lernens sich willkürliche Fasttage machen. אין תלמיד חכם רשאי לישב בתענית מפני שממעט במלאכת שמים (Taanit 11b). 2 ואיבו דומה שובה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאת ואתף. . 3 Z. B. in Erubin 54 b: Ein Schüler R. Peridas wiederholte einen Satz: vierliundertmal רבי פרידא הוה ליה ההוא תלמידא דהוה תני ליה ד׳ מאה זימני. 4 רבי שמעון בן יותי אומר ׳משל• לשני אתים שהיו מסגלים ממון אחר אביהם אחד מצרף דינר ואוכל ואחד מצרף דינר ומניחו זה .שמצרף דינר ואוכלו נמצא שאין בידו כלום זה שמצרף דינר ומניחו נמצא עשיר •לאחר זמן כך תלמידי חכמים למד ב׳ או שלשה דברים ביום ב׳ וג׳ פרקים בשבת ב' וג' פרשיות בחודש נמצא עשיר לאחר זמן ועליו נאמר וקובץ על יד ירבה. Auch der Talmud nennt ein Traktat eine יפרשה %. B. ר, יונתן בן עסמין ור׳ יהודה בן גרים תנו פרשת בדדים בי ר׳ שמעון בן ירחי (Moecl . Katan 9a) und daselbst nennt Raschi מסכת נדרים, פרשת נדרים. 5 •אם תהיה בן תורה לא תהא רוחך גסה לומר דבר לפגי הצבור עד שתפשוט אותה בינך ובין עצמך שבים שלשה פעמים, מעשה ברבי עקיבא שקראו החזן ברבים לקרות בספר תורה בצבור ולא רצה לעלות אמרו לו תלמידיו רבינו לא כך למדחנו כי היא חייך ואורך ימיך ולמה נמנעת מלעלות אמר להן העבודה לא נמנעתי לקרות אלא על שלא סדרתי אותת פרשה שנים שלשה פעמים. 6 מה גפה זו מוציאה קמח בפני עצמו סרבין בפגי עצמם קיבר בפגי עצמה כך תלמיד חכם יושב ומדקדק בדברי תורה ומברר דברי חורה ומשקלם איש פלוני אוסר איש פלוני מתיר איש פלוני מטמא איש פלוני מטהר רבי יהודה אומר תלמיד שכחו יפה דומה לספוג שהוא סופג את הכל שני לו דומה למוך שאינו סופג אלא צרכו זה שהוא אומר דין ששנה לו רבו •יי רבי עקיבא אומר הרי הוא אומר (משלי ה׳ טו׳) שתה מים מבורך בור תחילתו אין יכול להוציא טפת מים מאליו אלא מה שבתוכו כך תלמיד הכם שלא למד מתחילתו כל דבר לא היה בו אלא מה שלמד ונוזלים מתוך בארך'(שם) דומה לבאר מה באר מזלה מים חיים מכל צדדיה כך באים תלמידים ותלמידי תלמידים ממנו.'