Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1924-01-01 · Heft 3 · p. Seite 213

213 Schüler bezeichnet. Die einzige Stelle, an welcher sich Ausdrücke für Lehrer finden, ist Spr 51s ולא שמעתי־ בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אוני.* Als uneigentlicher Ausdruck für Schüler und somit als Vorlauf er der uns angehenden Bezeichnungen der rabbinischen Zeit ist vor allem das biblische בן anzusehen. Insbesondere ist natürlich hei בני הנביאים an Jünger zu denken. Erwägt man aber, daß diese Bezeichnung nicht nur auf das jugendliche Gefolge der Propheten, sondern auch auf Familienväter und Träger wichtiger Aufgaben angewandt wird1, so wird man schließen dürfen, daß der Ausdruck zeitlebens an seinem Träger haftete und eine gewisse Stufe der prophetischen Begnadung und Bildung bezeichnete, jedoch nicht die höchste, die des נביא. Dann wäre unser Ausdruck in gewissem Sinne als Vorläufer der Bezeichnung תלמידי חכמים anzusehen. Auch in talmudischer Zei t wird בן manchmal im Sinne von Schüler verstanden. Dies gilt wohl von dem sehr alten, in die Pesach-haggada übergegangenen Midrasch (Mechilta Bo 18)2: ״Du findest also, daß es vier Söhne gibt, der eine ist weise, der andere bösartig, der dritte einfältig und der vierte, einer, der nicht zu fragen versteht/־.3״ Der רשע wird das. (17) auch בן רשע genannt. Die Qualifikation der vier Söhne scheint ebenfalls von der Schule und nicht vom Elternhaus ausgegangen zu sein4. Außer בן finden wir in den Spr noch eine zweite Benennung für die Jugend, 226 ,!!20 ,77 ,14) נער u. 15, 2313, 2915). Auch unter diesem Ausdruck ist der Schüler zu verstehen. Am deutlichsten ist es aus der bekannten Erziehungsregel zu erkennen (226) חנך לנער על פי דרכו גם כי יוקץ וכד. Den guten Schüler bezeichnen die Ausdrücke נער וך und 20) נער ישרu). .Der schlechte Schüler ist נער חסר 77) לב) und נער .(2915) נער משלח wird auch im Talmud mit Schüler übersetzt. Für נון נער p יהושע hat der Talmud (Berach. 63b). יי ב, נ׳ תלמידך. Das ebd. und sonst vorkommende משרת ist eigentlich famulus, hat aber in diesem Zusammenhang ebenfalls die Bedeutung von Schüler mit besonderem Hinweis auf die praktische Seite des Lernens, auf das Einüben und Durchleben des Gesehenen und Erlernten, das meistens durch Mitarbeit und Bedienung erworben wird. Später wird dieser Begriff mit dem Stamm ישמש ausgedrückt5. 1 II Kg 419 ,529 י!. Prov 18: שמע בבי מוסר אביך ואל הטוש תורת »מך; aber noch Talmud Pesach 116a בן אביו מלמדו. B B 21a בתחלה מי שיש לו אב מלמדי תויה מי שאץ לי אב לא היה למד תורה עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבץ מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדיבה ובכל עיר ועיר ומכביסין אותו כבן ד כבן די. 2 S. Einl. zu ed. Weiß (Wien 1865) und Friedmann (ibid. 1870). Hoffmann, Zur Einleitung in die lialachischen Midraschim (Berlin 1887), S. 36—45. Weiß, דור דור ודורשיו (ed. Wilna •1911), S. 201—204. Bacher, Tradition und Tradenten (Leipzig 1914), S. 241. 3 במצאת אומר, ארבעה בבים הם, אחד חכב! ואחד־ רשע ואחד תם ואחד שאיבר יודע לשאול. 4 Schon Gamliel der Aeltere גמליאל הזקן gibt folgende Einteilung 1.*בן.עניים ־בן עשירים שלמד מקרא ומשבה הלכות ואגדות ויש בו דעה .2;שלמד מקרא ומשבה, הלכות ואגדות ואין בו דעוז; 3. תלמיד וזכם שלמד מקרא .4;תלמיד חכם שלמד מקרא ומשבה, מדרש הלכות ואגדות ואין בל דעת להשיב ומשבח מדרש הלכות ואגדות ויש בו דעת להשיב:. Hier sehen wir den Uebergang von P ,auf תלמיד (bez. ־ .(תלמיד הכם 5 ־ Berach 7 b ואמר ר'' יוחבן משום ר׳ שמעין בן ירחי, גדולה שמושה של הורה יותר מלמודה פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו, למד לא באמו/ אלא יצק,.מלמד‘ (XI Kön 3שבא' (1ב שגדולה שמושה אפילו: קרא לשבה ללא שמש תלמידי חכמים וזרי זה עם האריך• Das. 97b.