Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1923-01-01 · Heft 6 · p. Seite 259

269 (8) כחותם על לבנו הנכם חקוקים עם רחשון וצהמיון ־כחותם על ורועי» אתם חרושנים] (9) ואף עלפי שאין תמיד נראה■ הנו מקום מצוד. חשובה והן על כפים חקנוכם אשר? (10) יראון על כן. עם תנודיהם תראו לנו מרחוק בבזק באפל בצלצלע בציה ואכן נאמר (11) ייי היודע ועד כאלה אם נשכח אתכם .תשכח גבורותנו ו.... ם מוכר הוריכם(12) רוב ערכם תשת לשונינו ועל כל ראש כל משושי.., עלו כאשר נבא ד,מ נשורר]1(13) לאמר אם. אשכחך ירושלם תשכח ימיני תדבק נלשוני לח] כי אם לא [אוכר כי] אם לא (14) אעלה את ירושלם על ראש שמחתי. וברוב שרעפנו בקרבנו* ואמרנו על מה וה שכחתם.(15) אוהנו ישבו3 וקינינו שוממין בחורינו נאנחים תנאינו נוגים ואנו מר לנו כי-נראה בל (16) העולם הולך וחרב כי אם במאמר קדושינו כי על־ בריתו אשר הוא תורתו הוא עומד (17) בכת4 כה אמר ייי אם לא בריתי .יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי ונמצאת הולך (18) וחסור גם העולם אשר עליה עמדו הולך ואבוד ככת3 לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכי (19) ימושו כל מוסדי ארץ. ומה בצע כי תכבשו דרך לחורבן עולם אם אמרתם ... (20) כי חסרנו ונתמעטה חכמתינו אמנם כי כן הוא הנה הועם הודינו וחסר מדענו ומדרשים (21) שממו ונותרנו מעט מהרבה ומדרש התנאים כמו שומם כי כל נער מאור עינים (22) היה מובל למדרש המשנה ועתה אין איש מביא בנו ותחבולות נעשה להביא(23) אחד אחד שלא תשתכח המשנה ונם אמודי חתלמוד רבים בבניהם יו[צאי]ם למלאכות (24) אחרות ומסתפחים להשתכר או לעבור ומדור אל דור אנו חסרים ומשנה אל שנה (25) נאנו]* מי נרם כל ואת עצלות ישראל אשר מנעום אח חקם ואת מזונותם (26) כי מי זה יקום בלא מוון הלא בתת אלהינו את■ תורתו לעמו ויצום ללמדה כלם ספק צרכיהם (27) במן יורד כל יום למען לא ימצאו עלה לבלתי לכת בה ככת* הנני ממטיר לכם לחם מן(28) השמים ויצא העם ולקטו וגר. וכשהביא אותם אל אדמתם ויצו את הכהנים והלוים (29) ללמד וללמד כי ידע כי אינם כלם . יכולים להפרד בלימוד דת צוה נם את העם לעמד (30) בצרכיהם ככת’ .ויאמרו לעם ליושבי ירושלם לתת מנת הכהגים והלוים... למען ידבקו (31) בתורת ייי. ואם יתעצלון העם מה יעשון חכמיהם היוכלין לרעוב ולצמא כי הננו(32) נשארנו עכשו מתעשתים וטרחים עד אשר נשבע לחם אנו וטפינו ונשבע אח (33) היתר הנותר ואת טפם לחם וכמו עלינו נאמר3 כי תהיו כאלה נובלת עליה וכגנה אשר (34) מים אין לה כן נבלו עלינו ואזלו מימינו יען כי בהמשל חכמי דת באשכול גם עשירי עם (35) .. האשכולות וכי דאם ר שמעון בן לקיש9. ׳ Dieses Fragment wurde JQR N. S. IX, 146—147 abgedruckt• Meine Abschrift weicht an folgenden Stellen von derselben ab• z. 1 lese ich ש[יר1ה לשם st. [מודים לשם], z. 2 כי אם אתם statt כי אתם. Ebd. ומשושי לבנו st. ומשוש לבנו. Am Ende der Zeile statt שכחתם .1 שוכחים. z. 5 statt מעדיכם .1 מעדיכם הוא מושך מושך. z, 6 statt ומים משכו .1 ומ1ים] הנלמי. z. 11 ist nicht ואם נחדל zu ergänzen, denn das Fragment hat ם..:■♦ ♦.♦*TI. z. 12 statt רוב ענתי]ם תשח לשובינו ist zu lesen רוב ערכם תשת לשונינו:. z. 14 statt ואמרנו .! בקרבנו אמרנו, z. 17 f. statt ונמצאת היסוד ונמצאת ר,ונלך] וחסור .1 והסוד, z. 20 statt ומדרשים .1 ומדרשינו. Z. 23 kann man אמודי התלמוד statt אמורי lesen. Z. 24 statt לעבוד .1 לעבוד. Z. 26 statt ללמדה .1 ללמנחם. z. 28. statt [משהביא.1 נומהביאנו!! z. 34 statt באשכול.1 כאשכול, z. 35 statt האשכולות ,1 האשם ולית. Da die amerikanische Zeitschrift den 1 Ps 137, f. 2 Vgl.׳ Ps 9419. 8 Vg!, Lam 14. 4 J8r 33, 6 Ps 82* f. 6 Ex 164. 7 II. Chrou 314. * Jes 130. 9 k. Hullia 92 a. 18*