Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1936-01-01 · 1936 · page 77

54 E. Urbach 35b s. v.מכלל von 39 .ומי־ שנזהרa s. v.וסמניך von 43 ,התםb s. v.אמרו fehlen die Worte 44 ,אי־ נמיי רבנן דהתם חיינו ר1 יוסי דהכאa s. v.נחל fehlt von 50 .א׳נb s. v.ומשקין von 53 .ועיילa s. v.או von 55 .ולא קשיאb s. v.השאר von ךהא דאמרינן 56 ,בפ׳בb s. v.גרגייתני von 57 .מעשה באa s. v.היג von 60 ,אבל אםb s. v.מעשה von ורבי, שמואל אר bis *65 .וטוב שישיb s. v.רבי von 66 ,ואינ מייריa s. v. תבלין von ,66 ,ובן משמע בירושb s. v.אביי von והשתא הוי טובא bis 71 .ולעניין ריחאb s. v. שקולי von א*כ. Zusätze hat dagegen die Ed Pesaro unseren T. gegenüber kaum auf zu weisen. Wenn sich solche finden, handelt es sich meistens um Zitate aus dem Raschikommentar, die in den späteren Ed weggelassen wurden. 45a s. v. אמר ר׳ עקיבא findet sich die entsprechende Erklärung Raschis mit der Schlufibemerkung לשון רש׳י Dasselbe auch 58a s. v.45 הבחb s. v. איקלע In T.~Hs. waren die Zitate aus Raschi viel häufiger als bei uns, man studierte nämlich nicht selten die T. ohne Raschikommentar, nach der Drucklegung wurden sie weggelassen, Spuren sind in der Ed. Pesaro enthalten. Bei den in beiden Ed enthaltenen Texten handelt es sich nur um kleine Abweichungen, die meistens auf Schreibfehler zurückzuführen sind, nur in einem Falle liegen zwei verschiedene Versionen vor, die wahrscheinlich auf zwei verschiedene Vorlagen zurückgehen: 63a unsere Ed. כגון דקאי בחצרה. וא,ת לישני תרוויהו בטלה זה הא דקאי בחצרה והא דלא קאי בחצרה וי״ל דניחא ליה ליה לאוקמא בטלה סתם אפיי קאי בחצרה עם טלאים אחרים שלו אע״פ שאינו יבול לדחות לטלה מן השוק אפ״ה אין שם אתנן חל אפי׳ למאן דאית ליה ברירה אלא המבורר בשעת ביאה• Ed. Pesaro כגון דקאי בחצרה. ואע״ג דאיכא לפלוני בטלה זה בין קאי בחצרה ללא קאי בחצרה מ׳מ ניחא ליה לאוקומי הא דתניא מותר בטלה סתם דרבות, קמ׳ל דאפילו ב: ומד בחצרה לא בטלה לא אם‘־־- תורה אתנן שאינו מוברר בשעה שנתנו לה אע׳נ דקיימי טובא טלאים בחצרה שהן שלו אפי׳ הכי מותר דל* חל עליה אתנן הואיל מכול לדחותה לטלה מן השוק שלא נולד עדין. X. Sanhedrin. Der Schule des Peres gehören auch die T. Sanhedrin an. Peres wird in ihnen als Lehrer bezeichnet861. Die Grundlage von u. T. bildeten die T. Sens. Simson aus Sens wird zwar in ihnen nur zweimal erwähnt, viele seiner Ausführungen sind jedoch bei uns anonym wiedergegeben, worauf die Parallelen in der sonstigen rabbinischen Literatur hinweisen362. Die Person des Kompilators ist uns in diesem Falle wie in vielen anderen unbekannt. Wir können auch nicht sagen, ob der gleiche 361 VgL 8a s. v. 28 עוד שמעתי מהר׳ף :מוציאיןa s. v.כיון. Dieses T. enthält eine Frage, die Josef aus Tours an seinen Bruder Peres richtete. 862 Vgl. 35a s. v. אשרי mit RGA Maim. 57 משפטים. Unter den im Minhat Jehuda zitierten Tos. scheinen gleichfalls die T. Sens gemeint zu sein. T. 18a s. v.במצאו findet sich im MJ (Ms. 77a) mit d!er Quellenangabe: כ׳פ התר בפ׳ק דסנהדרץ Das Verhältnis zu u. T. stellt sich so dar, daß u. T. ein Plus den im MJ zitierten T. gegenüber aufweisen, ferner sind die Quellenangaben im MJ genauer. Während es in u. T. וי׳מ heißt, wird die gleiche Ansicht in MJ als פר רי׳ב׳א überliefert. Das wäre auch ein Zeichen ihres höheren Alters.