Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 151

3 התגלות המצוות לפי סדר הדורות את התורה• - ועוד יש להעיר שבשבע מצוות נכללו רק הלאוין ולא מ״ע במ״ש ■סנהד׳ נח׳ ב בם,׳ וענין דינים נמנה רק לפי שבו בלולים מל״ת ג״ב• ויש עוד שיטה :אחרת שב״נ נצטוו על שלשים מצוות1) אבל שיטה זו קשה היא מצד עצמה׳ והקרוב שהמנין נתהוה מחשוב הפרטים למצוות בפני עצמן• אמנם אי אפשר להכריע בזה דבר ברור׳ וג׳ שהמספר מושפע במקצת מדרשת ד.כ׳(זכר׳ יא׳ יב) וישקלו את שכרי שלשים כסף• בירוש׳ (ע״ז פ״ב ה״א• ד״מ׳ ג) נמצא הענין בשם רב וז״ל: אלו שלשים מצות ש עתיד ין בני נח לקבל עליהם• ולפ״ז הוא דבר העומד להתקיים לע״ל• ובן נראה ברור מבר״ר פ״צח׳ ט: א״ר הנין אין ישראל צריבין לתלמודו של מלך המשיח וכד ומה הוא בא לעשות׳ לכנס גליותיהן של ישראל וליתן להם(לגויים) ל׳ מצוות׳ הה״ד (זכר׳ יא׳ יב) וכד׳ רב אמר אלו שלשים גבורים׳ ריו״ח אמר׳ אלו ל' מצוות• בנוגע לשנויי הנוסחאות עי׳ ד.וצ׳ אלבעק שם ובביאורו• בנוגע לשיטת עולא ברור הדבר׳ שהוא לא על לעתיד לבא התכוון׳ בי בסיום המאמר הוא או׳: "שאין מקיימין אלא שלשה"• שלשת הדברים הנזכרים פה׳ אינם מבוררים כל צרכם ועי׳ מאמרו של מ׳ יואל בם׳ היובל של גרץ מצד 174 והלאה• עכ״פ נראה שהם ענינים שבהוד. ושנים הראשונים בודאי פרטים הם ממצוות ב״נ• שאר מצוות שמתקופת אברהם ועד מתן תורה - לשון הרמב״ם (מלב, פ״ט׳ א) "בא אברהם ונצטוה יתר על אלו (על מצוות ב״נ) במילה׳ והוא התפלל שחרית׳ ויצחק הפריש מעשר והוסיף תפלה אחרת לפנות היום׳ ויעקב הוסיף גיד הנשה והתפלל ערבית• ובמצרים נצטוה עמרם במצוות יתירות עד שבא משה רבינו ונשלמה תורה על ידו״ C• - המצוות האלה בבר נתיחדו למשפחה ואומה מיוחדה׳ כלומר לאברהם וזרעו• אמנם אין להעלים מן העין שבין מצוות שקודם הדבור היו גם כאלה׳ שהיו נהוגות גם בין האומות• הקרבנות למשל היו נהוגות אצל כל המין האנושי• אף אם לא באופן אחד וענין אחד• מלכי צדק מלך שלם היה לפי הב׳ (בראש׳ יד׳ יה) כהן לאל עליון׳ ואין ספק שהיה לו גם איזה סדר של עבודת השם ואברהם נתן לו מעשר מכל• ומזה נראה ברור שלא יצחק היה הראשון שקיים מצות מעשר ונראה ג״כ שמצות מעשר היה מנהג עתיק גם אצל האומות׳ כי במקום שיש בהן יש גם מתנות בהונה• בתקופה התכופה למתן תורה ניתנו ג״כ כמה מצוות׳ מהן לשעה ומהן לדורות ממצוה הראשית היתד. פסח מצרים• בעיקרה נמשכה לדורות׳ אבל כמה מפרטיה היתד. מצומצמה על מצרים׳ כמו ההקרבה בלי כהן ומזבח׳ נתינת הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות׳ שלא לצאת מפתח ביתו עד הבקר׳ האופן המשונה באכילה: מתניבם חגורים׳ נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אותו בחפזון• ומלבד זה יש בו פרטים שלפי המדרש והקבלה אינם נוהגים לדורות כמו התיחדותו של הפסח לפי מושג משפחה׳ במ״ש (מכיל׳ שמו׳ יב׳ מז) יכול בשם שפסח מצרים אינו נקה אלא למשפחה׳ אף פסח תרות אינו נקה אלא למשפחה׳ ת״ל כל עדת ישראל ובו׳• ועע״ש לענין מקחו של הפסח בעשור לחדש שהיה נהוג רק בפסח מצרים ולא בפסח דורות מד.״כ (שם יב׳ ג)• וכן לא היה חמץ נוהג בפסח מצרים רק יום אחד׳ לפי הסמיכות שדרש י) וע*ע ספרי הנ״ל מצד 100 והלאה• - 2) אץ פה המקום להכנם בפרסים׳ כי בחקירה שלפנינו אין לנו עסק רק בכללי המושגים וע״ע מפה״ת ע׳ אבות (ח״א מצד 121 והלאה) ואסמכתא מצד כ״א והלאה¬!*