Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 149

5 התגלות המצוות לפי סדר הדורות בנשים 1)• על קטגוריה זו עוד נשוב לדבר במ״א בפרטות ופה די להעיר על אגדה אחת שנראית כמשיבה על התמיהות האלה׳ ואין להעלים עין ממנה• בראשית כל היא מונה את הדורות שקדמו לתורה׳ לפי שעדיץ לא היו ראויים לקבלתה׳ ושנית זזיא מציגה שני גבולים בנתינת התורה: מצות מילה שניתנה לאברהם׳ והתורה .בשלמותה שניתנה ע״י משה• שתי אבני פנה הן שעליהן סובבו כל הקטיגוריות וכל התשובות• אמנם נראה את האגדה בעצמה: תורה נצחית לדורות מתפתחים - (בר״ר פ״כח׳ ד) אלף דור עלו במחשבה להבראות (מקודם שתנתן התורה׳ כלומר כל כך דורות היה צריך שיוקדמו קודם שיבא דור הראוי ומוכשר לקבלת התורה) וכמה נמחו מהם ז (כלומר לפי סדר הדורות שנמנו בתורה אין לנו אלף דור עד קבלת התורה׳ אם כן נמחו הרבה דורות מתכנית היצירה׳ או יותר נכון: לפני דורו של אדם הראשון היו כמה דורות אחרים ראויים להבראות׳ אבל נשמטו׳ עד שאפשר לומר בבחינת מה׳ שהעולם נברא בקפיצת תרות׳ והשאלה היא אם כן׳ כמה דורות נמחו או נשמטו מתכניתה הקדומה של בריאת העולם?): ר׳ הונא בש״ר אליעזר בנו של ר׳ יוסי הגלילי׳ תתקע״ד (דורות נשמטו)• מ״ט? (תל׳ ■קה׳ ח) דבר צוה לאלף דור׳ זו התורה (כלומר׳ אלף דור עלו במחשבה להבראות קודם מתן תורה׳ אבל לפי סדר הדורות שבכתוב ניתנה התורה לששה ועשרים דור׳ ׳והם: י׳ דורות מאדם ועד נח׳ י׳ דורות מנח ועד אברהם׳ ו׳ דורות מאברהם ועד משה• ואם נחסר ממספר אלף מספר כ״ו׳ הרי נשאר לנו תתקע״ד דורות שנמחו)• ר׳ לוי בש״ר שמואל בר נחמן: תתק״פ (דורות נמחו)׳ מה טעם ז דבר צוה לאלף דור׳ זו המילה (כלומר עד מצות מילה היה צריך להיות אלף דור׳ ובכן צריך לגרוע ממספר אלף את הדורות שמאדם ועד אברהם׳ שהם עשרים דור ונשארו תתק״פ מרות שנמחו)• ולשון התלמוד (חגי׳ יג׳ ב בם׳) תניא אמר ר׳ שמעון החסיד (עה״ב איוב בב׳ טז "אשר קמטו ולא עת") אלו תשע מאות ושבעים וארבעה מרות שקומטו להבראות קודם שנברא העולם ולא נבראו (פה יותר ברור מובן הענין׳ שהמתת "קומטו ולא עת"׳ כלומר קופחה הויתם מחוסר עת׳ לפי שבריאת העולם קפצה עליהם ׳והתחילה את היצירה בדור מאוחר) ä)• - המאמר הזה יש לו חטיבה מיוחדת בהציגו את התורה לעומת הדורות כדבר •מוצק ונצחי לעומת דבר שמתחילת ברייתו הוא עלול להתפתח ולהשתנות• התורה נצחית :היא׳ הדורות מתפתחים ומשתנים• ואם כן היחס המשתנה בין מצוות התורה דבין התקיימותן בין בני אדם׳ הוא יחס חד״צדדי׳ כלומר׳ כל הפסקה וכל שנוי בבחינת 0 גרץ הושב׳ שטריפון היהודי שנזכר אצל יוסטינום כבעל וכוחו הוא התנא ר׳ טרפון׳ «בל מכיון שיוסטינוס המציא את כל הוכוה מדעתו ודמיונו׳ בתר לו את היותר קנאי שבץ חכמי ישראל (.Graetz, Geschichte der Juden IV®, 58 Anm)׳ כפי שנ׳ ממאמרו (שבת קטז׳ א) :איר טרפון׳ אקפה את בני׳ שאם יבואו לידי (הגליונים וספרי הצדוקים) שאני אשרוף אותם ואת האזכרות שבהם׳ שאפי׳ אדם רודף אתריו להרגו ונחש רץ להכישו׳ נכנם לבית ע*ז ואינו נכנם ׳לבתיהן של אלו׳ שהללו מכירין וכופרין והללו אין מכירין וכופרין• על ענין הגליונץ וספרי המינים עוד נדבר בפרק הבא• עיע Otto Bardenhewer, Geschichte der altkirchlichen Literatur היא צד 229• - C תנת׳ לך לך יא ויתרו ט הל׳ «קיפל הקביה» את הדודות שלפני בריאת העולם• עיע שויט צ׳ יג• שם קה׳ ג• ועיש ובריר שם המקומות המקבילים•