Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 147

7 מצוות לשעה ומצוות לדורות ענין ארץ ישראל - נתינת הארץ מאת ה׳(בראש׳ יג׳ טו) לך אתננה ולזרעך עד עולם ושם (יז׳ ח) לאחוזת עולם• ושם (לב׳ יג) ונחלו לעולם• - ערי מקלט (במד׳ לה׳ בט) לחקת משפט לדורותיכם בבל מושבותיכם• - חדש (ויק׳ כג׳ יד) חקתעולם לדורותיכם בכל מושבותיכם• - עירהנדחת (דבר׳ יג׳ טז) והיתד. תל עולם אינו ענין לכאן כי לא בהתמדת המצוד. בכ״מ וב״ז מדבר הכתוב,)• מצוות שאינן תלויות במקדש וארץ - מצוות הקודמות עיקרן היו תלוי במקדש וארץ׳ אמנם ישנן גם הרבה מצוות שאין להן ענין או לכל הפחות ענין תכוף למקדש וארץ ובכל זאת מצא הכתוב לנחוץ להדגיש התמדתן לדורות עולם׳ כמו ש ב ת (שמו׳ לא׳ טז) לדורותיכם ברית עולם• ושם (לא׳ יז) אות היא לעולם• ובן(שם לא׳ יג) בי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם• ובבר העירו ע״ז החכמים הראשונים (מכיל׳ תשא לא׳ יז) ביני ובין בני ישראל׳ ולא ביני ובין או״ה• אות היא לעולם׳ מגיד שאין שבת בטלה מישראל• וכן אתה מוצא שבבל דבר שנתנו ישראל נפשם עליו׳ כגון שבת ומילה ותלמוד תורה וטבילה׳ הרי אלו נתקיימו בידם ואין בטלין• וכל דבר שלא נתנו ישראל נפשם עליו׳ בגון בהמ״ק ושמטים ויובלות והדיינים׳ לא נתקיימו בידם• ע״ע יבמ׳ ו׳ ב• - שביתת יום ה כ פ ו ר י ם ועינוי נפש ביום ההוא (ויק׳ טז׳ לא׳ ושם פס׳ בט)׳ ובבר ראינו במד׳ נפלא (מד׳ משלי ט׳ ב) שר׳ אלעזר מצא לנכון להדגיש׳ שאף יום הכפורים אינו בטל לעולם ממה״ב (ויק׳ טז׳ לד) והיתד. זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה• ועוד נשוב לדבר על ענין המדרש הזה• - מועדים ורגלים (ויק׳ בג׳מא) חקת עולם לדורותיכם׳ וכן שם (כג,«ס¬ חלב ודם (שם ג׳ יז) חקת עולם לדורותיכם בכל מושבותיכם• - הנה בדרך כלל אפשר להסביר הענין שבכל מצות שיש להם קצת נגיעה עם עבודה וקרבנות נחוץ לתת להתמדת קיומן חיזוק בפני עצמו׳ בדי שלא לתלותן זו בזו• אמנם לפעמים נמצא גם במצוות שאינן תלויות במזבח וארץ ענין "לדורות" במו במצות ציצית (במד׳ טו׳ לח) על כנפי בגדיהם לדורותם• וכן ענין הגר ששור. לישראל (שם טו׳ טו) חקה אחת לבם ולגר הגר חקת עולם לדורותיכם• אמנם הענין נזכר בקרבנות וחז״ל דרשו מכאן גם ענין ההתגיירות׳ והיה אפשר לחשוב שבלי הרצאת דמים אי אפשר לקבל גרים ועי׳ כה״ע ברית׳ ט׳ א• - ענין מילה שג׳ באברהם לא נדרש בפשיטות מן העובדה עצמה שנוהג לדורות במ״ש (קידוש׳ כט׳ א) אשכחן מיד׳ לדורות מנלן? תנא דבי ר׳ ישמעאל׳ כל מקום שג׳ צו אינו אלא זירוז מיד ולדורות וכו׳• ויש לתמוה שתדב״י נזקק לדרשת לשוך צו אף שנמצא גם מפורש במקרא (בראש׳ יז׳ ז) לדורותם לברית עולם ושם (פ״ט> לדורותם ושם (פ״יב) כל זכר לדורותיכם• ואפשר שבעלי המדרש לא רצו לסמוך על המקראות האלה׳ לפי שאין במושג "לדורות" התמדה בלי מצרים וב״נ ממ״ש (ברית׳ ה׳ ב) תניא משנגנז ארון נגנז גם שמן המשחה׳ מנלן׳ ילפינן דורות (שמות ל׳ לא)׳ דורות (שם טז׳ לב) מצנצנת המן♦ וענין גניזת הארון מבואר סוטה ט׳ א• וק הענין בכמה מקראות שלשון דורות נזכר בהם ואינם מכוונים על התמדה בלי מצרים• - מצות הפרת נדרים היה מסתבר שתנהג רק לאותו דור שהיתה ניתנה בו׳ לולא גז״ש על היותה נוהגת לדורות (ב״ב קב׳ ב) עד.״כ (במד׳ ל׳ ב)• 1) יתר הפרטים יעויינו בספרי איי מפ׳ג והלאה•