Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 140

בחינת קיום המצוות 14 את טבעה העצמי בבחינת אפשרות קיומה׳ ואינה נכנעת לאותו הצמצום המגיע לחלק מן הקבוצה מצד חליפות הזמן ומצב ההיסטוריה• וגם בנוגע לקדשי מזבח ומצוות האp מתאמצים להגן בעד קיום המצוות עד הגבול הקיצוני של האפשרות׳ ודי להעיר פה על איזה משלים כמו קדוש בכור בהמה טהורה לפי מ״ש ר״ע (תמורה כא׳ ב)• כך הבין היקשו של ר״ע בעל החינוך פ, בא מצוה יח• אמנם הענין מוטל במחלוקת ועי׳ רמבץ ספ״ה מהל׳ בכורות שלו שהשיג על זה ואכמ״ל• - שמיטת הארץ ג״כ נוהגת בארץ בין בפני הבית ובין שלא בפני הבית (רמב״ם שמיטה ויובל פ״ד ה״כה• ועי׳ כ״מ שם)• - לטומאת בית מנוגע ג״כ לא הוקבעה תקופה מוגבלה׳ ומה שאינה נוהגת בזה״ז׳ הוא רק מפני שאין כהנים ראויים לדבר ועי׳ חינוך מצורע סי׳ קעז בם׳• - ערלה נוהגת מן התורה בארץ בין בפני הבית בין שלא בפני הבית• עי׳ סה״מ להרמב״ם ל״ת קצב• - וכן נטע רבעי נוהג בארץ בין בפני הבית בין שלא בפני הבית (רמב״ם מ״א פ״י ה״טו♦ ועי׳ נו״כ)• שנוי תכן המצור! מחמת שנוי המצב ההיסטורי ע״י החרבן(פסח׳ קט׳ א) תניא ר׳ יהודה בן בתירה או,׳ בזמן שבהמ״ק היה קיים׳ אין שמחה אלא בבשר׳ שנ׳(דבר׳ כז׳ ז) וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני ה׳• ועכשיו שאין בהמ״ק קיים׳ אין שמחה אלא ביין׳ שג׳(תל׳ קד׳ טו) ויין ישמח לבב אנוש• מצב החיים הדתיים מחוץ למקדש - ובעיקר הענין היו חיי יום יום הדתיים׳ השבתות וכל המועדים כבר מוצאים ספוקם בגולה וגם בארץ עצמה בבתי כנסיות בתמונת עבודה שבלב בלי קרבנות• ובכן לא היה מקום פנוי מן השכינה בשום מקום שקבוץ יהודי היה שם• (עי׳ ספרי א״י מצד צג והלאה)• ואם אמנם חרבן הבית היה אסון נורא לכל האומה והמיטה עליה גלות אחר גלות בלי הפסק ובלי הרף׳ אמנם היסוד לאפשרות חיים דתיים מחוץ להר הבית כבר נוסד ע״י גולי בבל• וחכמי המדרש הערו רק על המקור שבתורה שמאשר את אשר כבר נעשה לכל הפחות במקצת׳ כלומר על הפרדת הקבוצות השונות של מצות שיש להן נגיעה עם מקדש וארץ• גם ענין חג המצות הקשור ואדוק בקרבן הפסח נסדר לפי חקי ההפרדה שהזכרתי בלי ק״פ ובאמת מרומז גם במקרא שאין פסח נתלה במצה ומרור׳ ומזה יצא לנו׳ שגם מצה ומרור אינם תלויים בפסח ונוהגים אף שלא בפני הבית (מכיל׳ בא יב׳ יח)• ובעקבות שיטה זו הלכה היהדות המסורתית גם אחר החרבן ושכללה את שיטתה באופן שהמצוות האפשריות תתקיימנה בתמונתן היותר שלמה• לפי לשון המקרא (ויק׳ כג׳ מ) לפני ה׳ א ל הי כ ם שבעת ימים׳ אין נטילת לולב נוהג כל ז׳ רק במקדש׳ אמנם ריו״ח בן זכאי התקין שיהא לולב ניטל במדינה כל שבעה זכר למקדש (תו״כ שם)• - ובקשור לזד. יש להעיר שגם שאר תקנותיו של ריב״ז היו מכוונות למלא את המקום הפנוי שנתרוקן מחמת חרבן הבית ולהתמיד קיומן של אותן המצוות שהיו נסמכות למקדש באופן שאפשר היה להפרידן ולתת להן קיום בפני עצמו• עי׳ א״י במו״ת מצד ק ואילך• - קרוב לזה הוא ענין הגר לאחר החורבן• מעיקר הדין צריך להיות בגר מילה וטבילה והרצאת דמים׳ אבל משחרב בהמ״ק קבלו גרים בלא זריקת דמים׳ עי׳ כרית׳ ט׳ א ודרשת ד.כ׳(במד׳ טו׳ טו) אלא מעתה האידנא דליכא קרבן לא נקבל גרים? א״ר אחא בר יעקב׳ א״ק (שם פ״יד) וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדורותיכם• מצוות התלויות ביובל וענין ארבע אומות - ובן המצוות התלויות ביובל שבתו