Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 137

17 התיחסות המצוות לזמן נתינתן תלוי בגזה״כ בי לולא כן׳ נקל היה לו לדון׳ אחרי אשר שליח המלך הרשהו על כך- ויותר ברור הענין מסוגית הגמ׳(ע״ז ח׳ א) כיון דחזו(סנהדרין) דנפישי להו רוצחיס ולא יוכלו לדון׳ אמרי׳ מוטב נגלי ממקום למקום׳ בי היבי דלא ליחייב׳ דכ׳(דבר׳ יז♦ י) ועשית וכו׳ מן המקום ההוא ובו,׳ מלמד שהמקום גורם• חשיבותו של המאמר במקומה מונחת׳ אבל הענין היותר נחוץ לכל קבוץ בני אדם המתאחדים באיזה יישוב שיהיה׳ ליסד דרבי חייהם על דין ומשפט ולמנות שופטים ומפקחים המכריחים את היישוב׳ שלא לנטות מדרכי הצדק והיושר• וזו היא הנקודה היותר רופפת׳ שהיתה זקוקה לתקון בחרבן הבית׳ בהיות שבתי הדינים היו♦ כפי שראינו במאמר שלפנינו׳ קשורים במקדש וכהונה• ואם אמנם אפשר היה להשבית גם בסוג זה במה ענינים שאין מציאות לקיומן רק במקדש וכהונה וארץ׳ במו דיני נפשות לפי אותה התכנית האמורה בכתוב וענין ערי מקלט׳ אבל ברור הדבר שרעיון הנהגת היישוב ע״פ דין •ומשפט אינו סובל אותה ההשבתה ששררה בענין הקרבנות לאחר החרבן♦ ובבחינה זו אנו רואים באמת הסתגלות מיוחדה לתביעות החיים• הסתגלות זו החלה במקצת קודם החרבן כפי שראינו שארבעים שנה קודם החרבן בטלו דיני נפשות מישראל׳ והשלמה מעט מעט אחר החרבן באותה המדד. שהורשה לישראל לסדר בעצמם עניני חייהם המשפטיים והחברתיים• אין פה המקום להזכיר אפילו ראשי הפרקים של המקצוע הרחב הזה׳ אשר התנאים והאמוראים יסדו והעמיקו אותו בסדרי נזיקין שלהם בא״י ובבבל• אמנם גם פה נתאמת הכלל של התפרטות הקבוצה והעמדת כל מצוה מפורטת ברשות עצמה• כלומר סדרי העונשים בפי שהונחו בכתוב נתבטלו מחמת המציק׳ אבל האיסורים בעצמם נשארו בכל תקפם כמקדם• אזהרת "לא תרצח" וכו, לא פסקה מלפעול על נפש היהודי׳ בשעה שפסק בחן של הסנהדרין׳ לפי שהיא מצות השם שאינה סובלת הפסק ואין קיומה תלוי בקיום הסנהדרין׳ וע״פ זה יובן מ״ש (סנהד׳ לז׳ ב) מיום שחרב בהמ״ק׳ אע״פ שבטלו סנהדרין׳ ארבע מיתות לא בטלו• והא בטלו? אלא דין ארבע מיתות לא בטלו• מי שנתחייב סקילה׳ או נופל מן הגג או חיה דורסתו וכו,• כל תקופה ותקופה היו לה בתי דיניה שהיו תובעים עלבון הנעלבים ועושים משפט לעשוקים• עד חתימת התלמוד ידועות לנו דרבי בתי הדין לפרטיהן מן ספרי התלמוד• ומשם ואילך יש לנו ספרות רחבה בתשובות הגאונים וספרי הפוסקים• על בתי הדין וסדריהם אחרי חתימת התלמוד יש לנו חומר חשוב מעובד ע״י ר״ש אסף וכן בנוגע לעונשין אחרי חתימת התלמוד *)♦ הקטגוריה שהתלקחה מן החוץ על המצוות בסבת החרבן - גם פה יש לנו להעיר בדברים מעטים על הקטיגוריה שבאה מן החוץ בבחינת ביטולן של רוב המצוות ע״י החרבן• הסוטנים הקנאים ראו בזה סיום תורת משה• וגם פה אסתפק בהערה קצרה* וארמוז ראשונה על וכוחו של יוסטינוס הנזכר שמביא במבוכה את טריפון היהודי׳ באמרו (סי, מו): "נראה נא בדרך כלל׳ אם אפי, אחד מכם יכול לקיים (כעת אחרי 0 בתי הדין וסדריהם אחרי חתימת התלמוד מאח הרב שמחה אסף׳ ירושלם תרפ״ד• - העונשין אחרי חתימת התלמוד מאח הנ״ל׳ ירושלם תרפ׳ב• מלבד שני הספרים האלה יש ספרות רחבה ומונוגרפיות חשובות במקצוע המשפט העברי׳ אבל פה אין לנו עסק רק עם הרעיון הכללי ע״ד התפרדות החבילה שבין המשפט העברי ובין ה«בית» ו«הארץ»• בהתפרדות זו היה תלוי הקיום החברתי והמשפטי של תפוצות ישראל בגולה• 2