Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 132

בחינת קיום המצוות 22 לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית׳ פטור מן הראיה• וע״פ דיוק זה א״ר תנחום (שם ג׳ א) שחיגר ברגלו אחת׳ פטור מן הראיה• ויש עוד ברייתא (שם ד׳ א) שמוציאה מחיוב עליית רגלים: בעלי קבין׳ חגר׳ חולה׳ סומא׳ זקן וכל מי שאינו יכול לעלות ברגליו• בענין בשר בחלב נדרש (סנהד׳ ד׳ ב ובמק״א) מה״כ (שמו׳ כב׳ יט וממקומות המקבילים) שרק דרך בישול אסרה תורה• וזה הוא החידוש שבבשר וחלב "דאי תרי ליה כולי יומא בחלבא מותר ואי בשיל ליה אסור"• וע״ע שאר מיעוטים חול׳ קיג׳ ב• משלים ממדת הצמצום בדברים שבין אדם לחברו ובפרט בעניני עונשים וקנסות - בדיני עונשין וקנסות גוברת מדת הצמצום בכוונה מיוחדה להקל על הנענש כפי שהזכרנו למעלה• הנטיה כלפי חסד נכרת בפרטים אחרים גם כן׳ כמו הענין הידוע׳ שאין עונשין מן הדין(מחלוקת אביי ורבא סנהד׳ נד׳ א• וע״ע במקומות המקבילים) ועד״ז מתבאר במקצת מ״ש (סנהד׳ סז׳ ב) א״ל ר׳ יהודה (לבן עזאי) וכי מפני שסמכו ענין לו׳ נוציא לזה בסקילה וכד• דומה לזה תשובת ר׳ ישמעאל לר״ע (שם נא׳ ב) וכי מפני שאתה דורש בת ובת׳ נוציא זו לשרפה? עשכה״ע• - אמנם על פי הרוב משתקפת תכונתה זו של מדת הצמצום בביאורי הכתובים המדברים בעונשין וקנסות ואעיר פה על איזה משלים• דיני שור נגח אינם שייכים בשור האצטדיין׳ כלומר בשור הלמוד להתנגח עם שאר שורים בקרקסאות מה״כ וכי יגח (מעצמו) ולא שיגיחוהו׳ כלומר שמלמדין אותו לנגוח• על שור כזה אינן שייכות ההלכות האמורות בפרשת שור נגח• ע״ע רמב״ם (נז״מ פ״ו ה״ה) והשגת הראב״ד שם׳ ומ״ש המגדל עוז על הענין• אמנם העיקר המכוון מבעלי התלמוד הוא׳ שאין פרשת שור נגח עוסקת בענין שור כזה שמלומד מבני אדם לנגוח• אבל אין אנחנו יכולים להחליט מפני כן׳ שמי שיש לו שור מלומד כזה׳ ואינו שומר בעדו׳ והשוד מתפרץ לרשות הרבים ועושה תרגילים של נגיחה בעוברים ובאים לפניו׳ כפי שלמדוהו לעשות׳ שבאופנים כאלה פטורים הבעלים מכל עונש זה לא יתכן בשום אופן• ועי׳ ב״ק טו׳ ב במשנה בענין הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש׳ ובסוגיה ד.גמ׳ (שם טז׳ ב) ותוד״ה ר׳ אלעזר או׳• החילוק שבין סוגיתנו ובין סוגית ב״ק וסנהד׳ הוא: ששם מדובר מחיות שמטבען להיות טורפות׳ רק שע״פ תכסיסי גידול והתרגלות נעשו בנות תרבות ומתוך כך פסקה כמעט דרכן הטבעי להזיק• אמנם פה אנו מדברים מבהמה שאין דרכה להזיק ולנגוח׳ כלומר משור׳ שמטבעו אין דרכו לנגוח׳ רק שבני אדם למדוהו לנגוח ולהזיק׳ כדי שישתמשו בהכשרתו לנגיחות זריזות ומהירות במשחקים שבקרקסאות׳ ולא יתכן ששור כזה שהתלמד לשפיכות דמים׳ אין לבעלים עליו שום אחריות׳ אם לא שמר בעדו• העונשים המיוחדים לשומרים׳ אם אין ביכלתם להשיב את הדבר שנמסר להם לשמירה׳ אינם נתבעים כשהיה המפקיד קטן׳ אפילו אם נעשה בינתים גדול (ידוש׳ שביעי׳ פ״ו ה״ה)• מה״כ (שמו׳ כב׳ ו) כי יתן איש אל רעהו׳ איש פרט לקטן• וכן אין שומר חנם נשבע׳ אם הפקדון הוא משל הקדש (שבועו׳ מב׳ א) מלשון "רעהו" ולא של הקדש• וכן נדרש מלשון "וגנב מבית האיש"׳ ולא מבית הקדש׳ ולא מבית הגנב: ב״ק סט׳ ב• עו׳ א• ירוש׳ שבועו׳ פ״ח ה״א• בהלואת בסף נדרש במכילתא (משפטים כב׳ כד) מלשון "אם כסף תלוה"׳ כסף בכסף אתה מלוה אותו» ואי אתה מלוה אותו פירות בפירות• והטעם שיש בזה משום