Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 130

בחינת קיום המצוות 24 הזה מוסכם גם אצל חוקרים שמתקופה החדשה• - אמנם מצד ההלכה המעשית היה עוד לפני הדיין פתרון או פסק יותר נוח ומקובל על הדעת׳ והוא לקיחת כפר• ובאמת נהוג היה אצל הקדמונים להסתפק בלקיחת כפר; ואפילו על רציחה לקחו כפר׳ רק שלבני ישראל אסרה תורה לקחת כפר לנפש רוצח• - ובכן נפתחה לפני הדיינים דרך מוסכמת גם לפי התורה לפסוק "עין תחת עין" ממון• כלומר׳ דייני ישראל לקחו מן הנחבל את בחירתו בבחינת העונשים וגמרו דינם לממון• כן נראה גם מלשון הרמב״ם (חובל פ״א ה״ו) ואע״פ שדברים אלו(שעין תחת עין מכוון על ממון ולא על אבר) נראין מענין תורה שבכתב׳ וכולן מפורשין הן מפי משה רבינו מהר סיני׳(מכל מקום) הלכה למעשה הן בידינו (כלומר מצד ההלכה למעשה למדנו את הדבר הזה)• וכזה ראו אבותינו דנין בבית דינו של יהושע׳ ובבית דינו של שמואל הרמתי׳ ובכל ב״ד וב״ד שעמדו מימות משה רבינו ועד עכשיו• - ואולם גם הדרשות (ב״ק פד׳ א וכד) עשו את שלהן׳ כפי שג׳ ממ״ש תדב״ח עין תחת עין ולא עין ונפש תחת עין ושיטות מפרשים אחרים שנזכרו שם• - וכעין זה נראה מלשון ספרי(דבר׳ כה׳ יב) וקצות את כפה לשיטת ר׳ יהודה• אמנם ת״ק מביא את הענין בקשור עם הקודם לזה׳ שהכתוב מדבר בהצלת האיש מיד האשה ולא מעונש האשה לאחר מעשה׳ ולכן אומר׳ מלמד שאתה חייב להצילו• מנין שאם אין אתה יכול להצילו בכפה׳ הצילו בנפשה׳ ת״ל לא תחוס עינך• אמנם מצד אחר אנו מוצאים נטיה מלשון הכתוב באופן אחר׳ שיש בו גם כן מעין צמצום לגבי הנענש׳ כמו ספרי(דבר׳ כב׳ כא) וסקלוה אנשי עירה׳ במעמד אנשי עירה• וע״ע ספרי על לשון ד.כ׳(שם כא׳ כא) כל אנשי עירו׳ וכי כל אנשי עירו רוגמין אותו? - וכן(מכות כב׳ א) עה״כ (דבר׳ כה׳ ג) ארבעים יכנו׳ שאינו מוכה אלא ארבעים חסר אחת• וכן שם (כג׳ א) על לשון הכ׳(שם) מכה רבה׳ אפי׳ מכה מועטת• - דומה לזה מ״ש בספרי(דבר׳ כה׳ ט) וירקה בפניו׳ שאין הכוונה בפניו ממש׳ רק סמוך לו מלפניו׳ ומדייק זאת מן לעיני הזקנים• עד קצה האחרון הגיעה מדת הצמצום בשתי פרשיות של התורה ונימוקה עמה• הפרשה האחת היא פרשת עיר הנדחת(דבר׳ יג׳ יג וכד) שכולה נדרשת בדיוק מצומצם של מובן המלות: "כי תשמע באחת שעריך"׳ ולא החיזור מן המצוד! (ספרי)׳ כלומר׳ אין אתה מחוייב לחזור אחר הדבר׳ רק אם תשמע׳ אתה מחוייב לדרוש אחד הדבר (מלבי״ם)• - ירושלים אינה נעשית עיר הנדחת׳ מה״כ "באחת עריך" וירושלים לא נתחלקה לשבטים (ב״ק פב׳ א)• וכן ערי הגבול ממועטות מן "מקרבך"׳ וכן ערי חוצה לארץ׳ אף אם הן תחת ממשלתן של ישראל (עי/ ספרי שם)• - לא כל המדיחים גורמים לכך׳ שהעיר תעשה "עיר הנדחת"׳ כי המדיחים צריכים להיות מאותו השבט <םנהד׳ קיא׳ ב)׳ וצריכים להיות אנשים׳ ולא נשים ולא קטנים; וכן צריכים האנשים ח״ה צד 456 מסכים Insel הו־צ׳ Anfangsgründe der Rechtslehre קנט בספרו (* Nur das Wiedervergeltung s- •ליסוד המשפטי של מדה כנגד מדה וכותב בענין זה recht (ius talionis) aber, wohl zu verstehen, vor den Schranken des Gericht» (nicht in deinem Privaturteil), kann die Qualität und die Quantität der Strafe bestimmt angeben, alle andere sind hin und her schwankend und können anderer sich einmischenden Rücksichten wegen keine Angemessenheit mit dem Spruch der reinen und strengen Gerechtigkeit enthalten.