Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 118

בחינת קיום המצוות 36 גם אצל בני אדם׳ כמו(בראש׳ מא׳ לה) "ויצברו בר תחת יד פרעה"• (דבר׳ לד׳ יב) ״ולכל היד החוקה וכו׳ אשר עשה משה״• ועוד יש משלים כאלה• - ככה נמצא משלים לרוב גם בבחינת שאר איברים ותארים גשמיים כלפי השם׳ כמו(שמ׳ ה׳ טז) "אצבע אלהים הוא"׳ או(ש״א ח׳ כא) "וידברם באזני ה׳"׳ ולעומתו(ירם׳ ב׳ ב) "הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר"• ו״עיני ה׳" שנמצאו בהרבה מקומות׳ גם כן לא יתכן פשוטם אפי׳ לשיטת הפשטנים היותר גסים• ובנין אב לזה (איוב ו׳ ד) "העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה?"• ועי׳ הפרקים הראשונים במורה נבוכים ח״א• ועוד אחרת יש להעיר מבחינה זו כלפי המבקרים׳ והיא׳ שכל חירות הלשון שהחכמים לקחו לעצמם בדברם על אלהים וצבאות מרום׳ מעולם לא הגיע הדבר עד לידי כך׳ ששומעיהם׳ אפילו הגסים שבהם׳ היו מרגישים צורך נפשי׳ לעשות להם צורות עץ ואבן׳ תבניות וצלמים מוחשים ע״פ תיאורי בעלי האגדה• הצורות והתבניות שהז״ל השתמשו בדרשותיהם נשארו לכלל ישראל ולכל הדורות "צורות שבעל פה"׳ ״תבניות ותמונות שבעל פה״• - הדורשים בעצמם הזהירו על טעיות כאלה בהשתמשם במליצות שונות המדגישות תכונת המשל ומראות כאצבע על הצד הפיוטי שבדבריהם׳ כמו "כביכול"׳ שבא בהרבה מקומות׳ שיש בהם מעין גשמיות כלפי מעלה• וכן "אלמלא מקרא כתוב׳ אי אפשר לאמרו״: ברב׳ לב׳ א• עירוב׳ כב׳ א• ר״ה יז׳ ב ועוד 1)י - כאמור׳ כל ענין ההגשמה מצא מקומו בדבור בלבד׳ וכל הבקורת שאפשר היה להמיט עליה׳ מתפוצצת בפני העובדה׳ שהדבור השני "לא תעשה לך פסל וכל תמונה וכו׳"׳ היא אחת הדברות׳ שבני ישראל׳ כל עוד שלא כפרו בשייכותם לכלל ישראל׳ לא עברו עליה מגלות בבל ועד היום הזה• - ואולי יש עוד טעם אחר בדבר׳ והוא שלעבירה לאו כזה לא נתבצר מקום בחיי הדת העברית׳ וכפי שיבואר עוד• אמנם עתה נשוב לעניננו• הבלטת איזו מצוד. במלות המורות על גשמיות נתנה גם כן מקום להגבלת המצוה• והמשל בזה: הכתוב (דבר׳ ו׳ ז0 ואהבת את ה׳ אלהיך נותן ענין רב לבעלי הפילוסופיה ולבעלי הסוד להתגדר בו׳ אמנם חז״ל מצאו פה שרש למצוד. חשובה (יומא פו׳ א) תניא׳ ואהבת את ה׳ אלהיך׳ שיהא שם שמים מתאהב על ידך׳ שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים׳ ויהא משאו ומתנו באמונה ודבורו בנהת עם הבריות וכו׳• ומכילתא שם מבלטת עוד יותר כוונה זו: "אהבהו על כל הבריות כאברהם אביך וכו׳״• - (ברב׳ נד׳ א) ובכל נפשך׳ אפי׳ הוא נוטל את נפשך׳ מכאן אמרו׳ חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה• - (סוטה יד׳ א) א״ר חמא מ״ד(דבר׳ יג׳ה) אחרי ה׳ אלהיכם תלכו׳ וכי אפשר לאדם להלך אחרי השכינה וכו׳? אלא להלך אחר מדותיו של הקב״ה: מה הוא מלביש ערומים׳ אף אתה הלבש ערומים׳ מה הוא בקר חולים׳ אף אתה בקר חולים׳ מה הוא ניחם אבלים׳ אף אתה נחם אבלים׳ מה הוא קבר מתים׳ אף אתה קבור מתים• הענינים נדרשים בדרך האגדה• ועי׳ קה״ר פ״ז׳ ב• כל מקום שנאמר בתורה אצל מקדש ועבודה "לפני ה׳" הכוונה על המקדש המרכזי במקום שיש ארון ולוחות׳ כלומר תורת ה,׳ ולא על הבמות• על הכלל הזה 0 ענין כביכול וציון המקומות עי׳ Bacher! Die Exegetische Terminologie der jüdischen Traditionsliteratur ח״א מצד 72 והלאה׳ וח״ב צד 78״ ושם בסוף וצד 79 ע״ע המקומות בעבץ «אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאמרו»"