Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 114

בחינת קיום המצוות 40 בעל מ״ע: -אמנם נוסחת הילקוט היא עיקר ובו, (בנוסחה זו השתמשתי גם אני)׳ והלכה זאת עתיקה ודחויה וס״ל דאין פקוח נפש דוחה עבודה׳ ויש לנו ראיות׳ שכך היתה משנה ראשונה׳ שהרי מסופר ביוסיפון העברי ס״ה פ״לט׳ שכשבאו פומפיום וחיילותיו לבהמ״ק׳ לא בטלו כהנים עבודתם לעמוד על נפשם וכו׳ והיה כנפול הכהן המקריב את זבחו׳ יבא כהן אחר תחתיו ויקח מידו את הקרבן ויקריבהו הוא• ע״ש כה״ע• - וקצת סמך לענין זה עי׳ ברכות (פ״ה מ״א) חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים׳ כדי שיכוונו את לבם למקום• אפי׳ המלך שואל בשלומו׳ לא ישיבנו• ואפי׳ נחש כרוך על עקבו לא יפסיק• עי׳ פי׳ הענין בבבלי שם לב׳ ב ולג׳ א׳ שממתיק ההלכה על מלך ישראל ואצל נחש הוא מוציא את העקרב• אמנם מובא שם מעשה מחסיד א׳ שהיה מתפלל׳ בא שר א׳(אינו יהודי) ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום וכו׳• ואין מן הנמנע שגם פה עקבות הלכה ישנה מותאמת לזו שבמכילתא לפנינו׳ כי התפלה היא במקום העבודה׳ רק שהומתק הענין לפי ההלכה המאוחרת• וע״ע ירוש׳ שם• כתיבת תורה שבעל פה - עוד יש להעיר על ענין אחד שנשתנה במסבת הזמנים ואץ אנו יודעים ברור׳ מי אחראי בעד השנוי הזה׳ וקרוב הדבר שטלטול הגלות וסבות היסטוריות שנצטרפו לו היו הסבה האמתית לזה• הענין הוא השתנות ההלכה לכתוב דברים שבעל פה וללמדם מתוך הספר• האיסור הזה נדרש בתלמוד מר׳ יהודה בר נחמני מתורגמנו של רשב״ל (גיט׳ ם׳ ב) עה״כ (שמו׳ לד׳ כז וכן תמורה יד׳ ב) כתיב (שמו׳ לד׳ כז) כתב לך את הדברים האלה׳ וכתיב׳ כי על פי הדברים האלה׳ הא כיצד? דברים שבכתב אי אתה רשאי ל א מ ר ם על פה׳ דברים שבעל פה אי אתה רשאי ל א מ ר ם בכתב• דבי ר׳ ישמעאל תנא: אלה׳ אלה אתה כותב ואי אתה כותב הלכות• שיטת ת״ק אפשר לפרשה על האמירה בלבד׳ אמנם שיטת דבי ר׳ ישמעאל אומרת בפירוש את כתיבת ההלכות• יותר ברור ויותר מודגש נמצא איסור כתיבת תורה שבעל פה במדרש (שמו״ר פ״מז׳ ג) ריו״ח אמר׳ כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה׳ תורה שבכתב ותורה שבעל פה׳ כרתי אתך ברית׳ ואם המרת אותה ועשית אותה׳ מה שבעל פה בכתב׳ ומה שבכתב בעל פה׳ אינך מקבל שכר׳ למה? שכך נתתיה (כלומר גזרת הכתוב): תורה בכתב ותורה בעל פה• ור׳ יהודה בר׳ שמעץ אומר׳ כתב לך וכו,׳ כי על פי׳ תורד. בכתב ותורה בעל פה׳ כרתי אתך ברית׳ על מנת שתהא קורא בהם כך׳ אבל אם המרת אותם הוי יודע׳ שאתה מבטל הברית• - גם פה אנו נפגשים בשיטה אחת׳ שאינה מדגשת את הכתיבה אצל תורה שבעל פה׳ רק ענין הקריאה׳ במחלוקת הראשונה מדגיש ת״ק של דבי ד׳ ישמעאל ענין האמירה ולא ענץ הכתיבה• על החילוק שבין שתי השיטות כבר רמזנו במקום אחר1)׳ אבל העיקר הוא שאנו פוגעים פה בשני הפכים בנושא אחד• ריו״ח בעצמו שמדגיש ענין הכתיבה׳ ובשמו נאמר קודם לק »כותבי הלכות כשורפי התורה והלמד מהן אינו נוטל שכר"׳ היה מעיץ עם ר״ל ביחד -בספרא דאגדתא בשבת" (תמורה יד׳ ב) והטעימו מה שעשו מד.״כ (תל׳ קיט׳ קכו) עת לעשות לה׳ הפרו תורתך׳ אמרי׳ מוטב תיעקר תורה (מצוה יחידה שבתורו0 ואל תשתכח תורה מישראל• וכן כתבו גם הלכות׳ כמ״ש (גיט׳ מד¬ 1) עי׳ ספרי אסמכתא צד ה בהערה•