Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 112

בחינת קיום המצוות 42 (ד,וצ׳ ויניציה יז׳ ב) שגם הוא מביא כל הענין ומסיים שכן כתבו הגאונים• הרי שהפולמוס בדבר כתיבת דברים שבעל פה הונח במשך הזמן והתפתחות הדברים באה לידי כך׳ שהכתיבה נעשית מצוד,׳ ואי אפשר לכחד׳ שגם זה מונח בכוונת התורה׳ כי בלי התרה זו היתד, התורה ופירושה המסורה וכל התפתחות רוחה של היהדות׳ באה לכלל שכחה והפסק• כעין השלמה למושג הכתיבה הקשורה בתורה שבכתב נוסיף עוד שנוי עתיק אשר טעמו בלתי ידוע והוא שנוי הכתב ע״י עזרא (סנהדרין כב׳ א) תנו רבנן׳ כתב שהיה בימי משה נשתנה בימי עזרא וכד• הלכה זו כבר הוסכם עליה קודם בנין בית שני *)• ח• כח נביא וחכם לבטל דבר מן התורה• כמה דברים עשו הנביאים בזמנם לצורך שעה בדיני נפשות ועניני קרבנות ועי׳ החומר בם׳ תורת נביאים לרצ״ה חיות פ״ג ום׳ דור דור ודורשיו לרא״ה ווייס• אמנם אותנו מעניין בהמשך השאלה שלפנינו׳ איזה השקפה היתד, לבעלי ההלכה על כחם של הנביאים לבטל דבר מן התורה ואיזו תולדות הוציאו מדבריהם להלכה (סנהד׳ צ׳ א) ת״ר׳ המתנבא לעקור דבר מן התורה׳ חייב• לקיים מקצת ולבטל מקצת׳ ר׳ שמעון פוטר• ובעבודה זרה׳ אפילו אומר: היום עיבדוה ולמחר בטלוה׳ דברי הכל חייב• ע״ש המחלוקת שבין רב חסדא ורב המנונא ובין אביי ורבא• פה נראה ברור הגבולים הקבועים גם לנביא: לא רק בבחינת עבודה זרה צריך לפוסלו מנבואתו ולהענישו בעונש מיתה׳ אבל גם בבואו לבטל מצוה ממצוות התורה 2) והוא שיבטלה ביטול גמור וקבוע• והחומרא בע״ז הוא מפני הסכנה הצפויה מנביאות כזו כמ״ש (שם) עה״כ (דברים יג׳ ג) ובא האות׳ תניא׳ ר׳ יוסי הגלילי אד׳ הגיעה תורה לסוף דעתה של עבודה זרה׳ לפיכך נתנה ממשלה בה׳ שאפילו מעמיד חמה באמצע הרקיע׳ אל תשמע לו• המשל הלקוח מכה״ק בענין זה הוא׳ מעשה אליהו בהר הכרמל (יבמות צ׳ ב) עד,"כ (דבר׳ יח׳ טו) אליו תשמעון׳ ואפי׳ אומר לך עבור על אחת מכל מצוות שבתורה כגון אליהו בהר הכרמל׳ הכל לפי שעה שמע לו• ולגמר מיניה? מגדר מלתא שאני¬ ע,׳ תוד״ה ולימר׳ שלא הנביאות היא שנותנת לו הרשיון לבטל אחת מכל מצוות שבתורה׳ כי לפי מ״ש(מגי׳ ב׳ א) אין נביא רשאי לחדש דבר מעתה׳ רק צורך השעה׳ ל״מגדר מילתא"• ואם בצורך שעה כזו תלוי הענין׳ אין חילוק בין נביא לאיש אחר הראוי לכך• אמנם באופן אחר מפורש הענין בספרי (דברי׳ יב׳ יג) בכל מקום אשר תראה׳ אבל אתה מעלה בכל מקום אשר יאמר לך הנביא׳ כדרך שהעלה אליהו בהר הכרמל• מפירוש זה נראה׳ שענין הקרבן בהר הכרמל היה כדין׳ לפי ^שהנביא י) עי׳ כד.יפ בלוי׳ צור איינלייטונג אין די הייליגע שריפט• ועיע תורת נביאים לרציה חיות נדיב• - C להשלמת הענין יש להעיר ביהוד על «ספר תורת נביאים» לרציה חיות׳ זאלקווא 1836• בם׳ זה יש כמה פרקים השייכים לעניננו׳ והם: פיא (משפט הנביא ומעשהו בהוראת המשפטים והדינים ובו׳)• - פיג (ענין הוראת שעה מצד הנביא)• - פיר (עקירת דבר מן התורה משום מגדר מילתא וצורך שעה)• - פיה (כה בית דין לעקור דבר מן התורה משום מגדר מילתא)• - פיו (איך תצוייר עקירת מצוה מן התורה לדורות)• - פיי (מצות בני נח)• - פייב (איך יתכן׳ שהנביאים בטלו קצת מצוות התורה לחלוטין)• -