Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 111

43 ביטול מחמת פגישת מצוות נגודיות מורשה לזה בנוגע להגבלת מקום ההקרבה׳ ואי אפשר להקיש מזה למקום אחר ולאנשים אחרים♦ וכעין זד. נראה גם בירוש׳(מגי׳ פ״א ח״יא) שאליהו עשה זאת ע״פ הדבור* וכן יש כה ביד בית דין לבטל דבר מן התורה בשב ואל תעשה׳ בדי שלא לפגוש בעברת לאו ואיסור (יבמו׳ צ׳ ב) אמר ליה (רב חסדא לרבא) בעאי לאותובך: ערל׳ הזאה ואיזמל׳ סדין בציצית וכבשי עצרת׳ ושופר ולולב• השתא דשנית לן׳ שב ואל תעשה לא מיעקר הוא׳ כולהו במי שב ואל תעשה נינהו• ערש״י שם בנוגע להפרטים ותוד״ה כולהו• - בנוגע לדיני ממונות יש כלל מיוחד שיש לו בית אחיזה בבחינת השמוש המעשי לבתי דינים כדי להתאים את ההלכה אל צרכי השעה בבחינת הצדק והיושר והוא הכלל הגדול "הפקר בית דין הפקר" עי׳ גיט׳ לו׳ א־ב בל הסוגיא• וכן יש בה ביד החכמים להפקיע הקידושין באופנים ידועים מפני תקנת העולם וכדומה כמ״ש (כתוב׳ ג׳ א) ומי איכא מידי׳ דמדאורייתא לא להוי גט׳ ומשום צנועות ומשום פרוצות שרינן אשת איש לעלמא? אין׳ בל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש׳ ואפקעינהו רבנן לקידושי מיניה• א״ל רבינא לרב אשי׳ תינה דקדיש בבספא׳ קדיש בביאה מאי איכא למימר? שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות• אמר רבא׳ וכן לענין גיטין 0♦ ומה שנראה להעיר בקצור על כה החכמים להפקיע את הקידושין ולעשותן כאילו מעולם לא נעשו׳ יש בזה ג׳ חילוקים יסודיים׳ שהם המגבילים את כל מהלך הענין והם: א) אם נעשה דבר שלא כהוגן בקדושין עצמן• כמ״ש (ב״ב מה׳ ב) ואמר אמימר׳ תליוה (הכריחה) וקדיש (והאשה קבלה את הקדושין׳ ע״פ ההכרח הזה) קידושיו קידושין (כי קידושין הם מטעם קנין׳ ואצל קנין כבר אמרנו׳ שההתרצות הבאה מכה איזה הכרח מועילה והקנין הוא מתוך בך קנין גמור• כן הוא הדין מן התורה)• מר בר רב אשי אמר׳ הוא עשה שלא כהוגן(שהכריחה)׳ לפיכך עשו(החכמים) עמו שלא כהוגן ואפקעינהו רבנן לקידושין מיניה• א״ל רבינא לרב אשי׳ תינח דקדיש בכספא׳ קדיש בביאה מאי איכא למימר ז א״ל׳ שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות• - משל אחר ממין זה הוא ביבמות (קי׳ א) ההיא עובדא דהוה בנרש ואיקדיש (שלא ע״י אביה) כשהיא קטנה וגדלה ואוהביה אבי כורסייה (באפריון כדי שיעשה בה קנין מן התורה) ואתא אחרינא וחטפה מיניה׳ ורב ברונא ורב חננאל תלמידי דרב הוו התם ולא הצריכוה גיטא מבתרא (מזה שחטפה׳ אע״פ שהחוטף קדשה) וכד• רב אשי אמר: הוא עשה שלא כהוגן׳ לפיכך עשו בו שלא כהוגן׳ ואפקעינהו רבנן לקידושי מיניה וכד שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות• - באופן שכזה׳ שהאיש עשה דבר שלא כהוגן בשעת קידושין׳ מובן כח החכמים׳ שהפקיעו קידושיו ועשו בעילתו בעילת זנות׳ כי הקידושין בעצמן לא נעשו כהוגן והתנגדו לרוח החכמים• 1) הענין של כה ב׳ד לבטל דבר מן התורה יש בו כמה פרקים וסעיפים ואנחנו אץ בידינו פה רק לנגוע בראשי הפרקים׳ כי עיקר מגמתנו להשוות את יסודי המצוות וביטולן כפי שהן נהוגות אצל היהדות המסורתית׳ וכפי שנשתנו אצל הכתות השונות שנפרדו מכלל היהדות עד הדורות הסמוכות לחרבן הבית מלפניו ומאחריו• ראיה ווייס בספרו דור דור ודורשיו מקדיש לשאלת כח החכמים בבחינת שינוי וביטול דברים שמן התורה את הפרק השביעי מחיב ומונה עשרה יסודות בדבר• ואף שאי אפשר להודות לכל דבריו בכל זאת עשה דבר גדול׳ שנסה לתת צורה כללית לכל השאלה והעיר על כמה ענינים חשובים וראויים לספל בהם בפרטות•