Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 109

45 מושג ביטול בעניני אגדה משום חששות בבחינת פרוצות וצנועות הפקיעו החכמים את קדושיו• - 8ה יש לנו מעין יסוד של "תקון העולם"׳ בלי אשמת הבעל• השאלה המעשית׳ עד במה אפשר להפקיע את הקדושין בלי צרוף של אשמת הבעל׳ רק בהשקפה פרטית על "תקוץ העולם"׳ אינה שייכת לעניננו׳ ולא התכוונתי בכל הספר הזה להציע את הענינים עד כדי הכרעה הלכתית׳ רק לתת השקפה כללית מן הבה הנתון לחז״ל לבטל פרסי מצוות לצורך שמירת כלל התורה ולצורך תקון העולם• ט• ביטול או שינוי בענינים הנוגעים לאגדה• אף שעניני אגדה אינם מכריעים את הכף בהשאלות אשר לפנינו׳ בכל זאת לא נמנעתי מלהביא גם מסוג זד. איזה משלים כדי להראות׳ שמושג ביטול ושינוי כל בך מורגל היה בסוג ההלכה׳ עד שגם האגדה הושפעה ממנה ומזה מתבאר מה שנמצא הגבלת ענינים לזמן ידוע גם בדברים שאינם להלכה׳ כמו דרשת ר׳ יוסי ב״ר חנינא (מכות בד׳ א) עה״כ (שמות כ׳ ה) משה רבנו גזר גזירה ובא נביא וביטלה׳ משה אמר׳ פוקד עון אבות על בנים׳ ובא יחזקאל וביטלה׳ שג׳(יחזק׳ יה׳ ד) הנפש החוטאת היא תמות• אף שאין בזה ביטול אמתי כמ״ש בתלמוד (ברכות ז׳ א) כאן בשאוחזין מעשה אבותיהם בידיהם׳ כאן כשאין אוחזים מעשה אבותיהם בידיהם• - ובמובן הפוך (מכות שם) א״ר יוסי בר׳ חנינא׳ משה אמר (דברים כח׳ םד0 ובגויים ההם לא תרגיע׳ ובא ירמיה ואמר (ירמ׳ לא׳ א) הלוך להרגיע ישראל• - וכן שם ג״ב מר׳ יוסי בר חנינא׳ משה אמר (דבר׳ לג׳ כח) וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב׳ ובא עמום וביטלה׳ שנ׳(עמום ז׳ ה) חדל נא מי יקום יעקב וכו׳• - וכן א״ר יוסי בר חנינא מש״ר גזר גזירה על ישראל (ויק׳ בו׳ לח) ואבדתם בגוים׳ בא ישעיה וביטלה׳ שג׳ (ישע׳ כז׳ יג) ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה׳ בהר הקדש בירושלים•