Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 106

בחינת קיום המצוות 48 העתקת המרכז הדתי - ובזה באנו אל הנקודה הראשית• - שאלות חשובות ויסודיות ששום דת ואמונה אינה יבולה להשתחרר מהן׳ נפגשות זו בזו באופנים שונים ומושפעות זו מזו על דרבים שונות׳ ולפיהן משתנות גם צורותיהן ותביעותיהן הרוחניות וגם הגשמיות של הדתות• וחוץ מן הייחוסים ההדדיים של שאלות כל דת ויסודותיה׳ צריך עוד להתחשב עם שאלת המרכז: מה עומד במרכזה של הדת? סוד מעשה בראשית וסוד היחס שבין יוצר ויצוריו? או הסוד האסכאטולוגי של המין האנושי ויחסו לעולם הבא ולאושר הנצחי? או סוד עבודת אלהים ובקשת קרבתו? או ההתעמקות בסוד הויתו והשפעת חסדיו של האלהים? אין צורך להרבות במשלים•. המעט שהזכרנו מעורר גם תכליות אחרות׳ שנתקשרו עם הדת ואפשר להעמיק במרכזן של חיי הדת• נבחון נא׳ לרגלי הידיעות היותר חדשות את מצב ההשכלה ויחד עם זה את ההשקפות הדתיות שהיו שוררות באלכסנדריה של מצרים בדורות הסמוכים לחרבן ואת שיטות עמים שונים שנפגשו שם זו בזו׳ ונראה כרגע׳ שההבדל היותר מכריע שבין היהדות המסורתית (כלומר היהדות שבא״י ובבל ושאר הגולה) ובין היהדות האלבסנדרונית היה הבדל בבחינת המרכז• מרכז דתה של בלל האומה הישראלית נעתק לאט לאט אצל יהודי מצרים וביותר אצל האלכסנדרונים מן גבולו המקורי• לפי חליפות טיבה ומדתה של העתקת המרכז׳ נשתנה גם מצבו הדתי כלפי הדת המקורית של האומה• ע״פ היסוד הזה מתבארים בדרך טבעי עקרי הנטיות שבין הכתות השונות שנתהוו סמוך לתקופת החורבן מלפניה ומלאחריה• התורה היא אמנם הקנין המשותף לכל ישראל בכל מקום שהם׳ וכן גם ליהודי אלכסנדריה• ובזה הלא בבר נתון גם מרכז משותף לכל תפוצות ישראל בכל מקום שהן׳ ובכן אפשר לשאול׳ בסקירה הראשונה׳ איך יתכן׳ שדבר ברור וממשי בזה יעתק ממרכז הדת אצל קבוץ יהודי שעודו מאמין בתורה? על זה אפשר להשיב ראשונה׳ שתוכנה של התורה יש לה מפתח רחב ידים• הן אמת הדבר׳ שבכללה מקפת סוגים של מצוות׳ אבל יש בה איזה פרקים של מעשה בראשית׳ יש בה איזה פרקים של קורות הדורות׳ יש בה גם פסוקים משכר ועונש ורמזים מתחיית מתים וחיים נצחיים• ואם נצרף אל התורה גם שאר כתבי הקדש׳ אז מפתח התוכן שמחוץ לגבול המצוות עוד יתרחב• אצל היהדות המסורתית לא היה מעולם שום ספק׳ שהמצוות הן הן העומדות במרכז החיים הדתיים• המצוות הן עיקר הדת• ואף שראו שהמצוות לא בפעם אחת נתגלו ולא באופן שוה ניתנו לבני אדם• ואף שראו׳ שהמצוות נתונות היו על דרכים שונות: יש מצוות עוברות ויש מצוות קיימות׳ יש מצוה שלא נתקיימה ולא היתה צריכה להתקיים רק פעם אחת בעולם׳ ויש מצוד■ שאין הקיום חל עליה רק פעם אחת ביובל או פעם אחת בשבוע׳ או לתקופות רחוקות זו מזו׳ במו עשיית פרה אדומה ואץ צריך לומר בנין בית מקדשן וכן יש מצוות שההיסטוריה היתד. שולטת בהן• טיטוס ולגיונותיו ביטלו בנצחונם יותר מחציין של תרי״ג מצוות ו - ובפי שראינו יש כח גם לבתי דינים לעקור מצוות ידועות ע״פ תנאים ידועים• ובכל זאת לא זזה היהדות המסורתית מיסודה המקורי׳ להחזיק בכל מעוזה את המצוות במרכז דתה ואמונתה• - המרכז הזה נעתק ממקומו אצל הכתות שנפרדו מגוף היהדות וכפי שנראה עוד•