Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 105

49 המרכז המקורי של דת ישראל וקודם שנבוא לגוף החקירה של העתקת המרכז עלינו להקדים ראשונה׳ שגם היהדות המסורתית לא נהגה צרות עין בהגבלת תוכנה׳ ומעולם לא התכווצה על המצוות בלבד׳ ואדרבה הראתה פנים לכל המושגים הנוגעים לגבולה׳ והיתה מקפת כמה ענינים יקרי ערך׳ שאינם שייכים לגופן של המצוות׳ והם בכל זאת דברים העומדים ברומו של העולם הדתי בכל מקום׳ וענינים כאלה הן לרוב השאלות האסכאטולוגיות׳ שאין לפותרן מדרכי ההגיון של העולם הגשמי בלבד׳ השקוע בחמריות ומשועבד להקי הטבע המוגבלים׳ כמו שאלת שכר ועונש׳ ענין גן עק וגיהנם׳ ימות המשיח ועולם הבא• לסוג זה שייכות גם השאלות בבחינת סוד הבריאה וסוד היחס שבין הבורא לברואיו׳ והגבוהה שבכל השאלות: סוד מהותו של בורא העולם ומקיימו• אמנם החילוק המופלג בבחינה זו היא שהחקירה בענינים הנשגבים האלה אף כי הם נזכרים או רמוזים בתורה עצמה ובשאר ספרי הקדש׳ בכל זאת מסורה היתה מראשית הוייתה רק לטובי החוקרים וליחידי סגולה׳ והעם בכללו הסתפק באמונה פשוטה בה׳ ובחסדיו הגדולים׳ ואמונתו התמימה היתד. נובעת מלב טהור׳ מבלי בקש חשבונות רבים• אמנם מה שמשותפת היתד. לכלם׳ לחוקר ולאדם הפשוט מהמון העם׳ היתד. תמיד תורת המצוות• המצוות היו עומדות במרכזה של הדת והיו ממלאות את החלק המעשי שבחיי הדת• ואולם החלק העיוני של הדת וכן התפתחות המדעים החיצוניים׳ הם ענינים בפני עצמם ואינם עומדים בפני המצוות וגם אינם מחלישים את יסודותיהן• מזה מובן שטעמי המצוות של חז״ל לא נקלטו מחכמות אחרות העומדות מחוץ לסוגי המצוות׳ ואין להם יחם תכוף לא לפילוסופיה ולא לשיטות מיסטוריות׳ דק להמצוות בעצמן׳ כלומר למובנן הגלוי והפשוט של המצוות ולהסתגלותן לטבע בני האדם♦ מן טעמים כאלה מתפרנסים ביאורי המצוות והגדרתן• על טעמים כאלה נוסדו הסייגים׳ הגזירות והתקנות׳ וטעמים כאלה שמשו יסוד לשנויים וביטולים פרטיים• - וכן ברור הדבר׳ שכל הענינים האלה׳ אפילו השנויים והביטולים הפוגעים בחלק מן המצוות׳ נובעים מטבע המצוות עצמן ואינם פוגעים בקיומן הכללי׳ ואדרבה מחזיקים יסודותיהן הכלליים כמ״ש (מנח׳ צט׳ א״ב) אמר ריש לקיש׳ פעמים שביטולה של תורה זה הוא יסודה׳ דכ׳ (שמו׳ לד׳ א) אשר שברת׳ א״ל הקב״ה למשה׳ אשר שברת׳ יישר כחך ששברת• ובמק״א (שבת פז׳ א) מסיים׳ מלמד שהסכים הקב״ה על ששבר הלוחות׳ כלומר׳ שמשה שבר הלוחות מדעתו׳ ורק לאחר מעשה הסכים הקב״ה על ידו• ושם נמנו עוד ב׳ דברים אחרים שעשה משה מדעתו והקב״ה הסכים על ידו1)• וכן(יבמ׳ עט׳ א) א״ר חייא בר אבא א״ר יוחנן׳ מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ואל יתחלל שם שמים בפרהסיה׳ או בלשונו של ריו״ח בש״ר שמעון בן יהוצדק: מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ויתקדש שם שמים בפרהסיה• ב• התורה בשפה יונית ופירושה לפי חכמה יונית• העתקת מרכז היהדות ממקומה יש לה היסטוריא בפני עצמה• שני כהות שונים *) וצליע בלשון הירוש׳ (תעב׳ פיר ודד) תנא ר׳ ישמעאל׳ הקביה אמר לו שישברם׳ שב׳ (דבר׳ י׳ ב) אשר שברת׳ איל יפה עשית ששברת• סוף הלשון מורה ג״ב על מיש בבבלי׳ ותוולת הלשון שלא בדיוק• 4