Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 103

51 העתקת התורה ליונית יב׳ מ) מזכיר רק את השינויים ואינו מדבר מן העובדה בעצמה כלום• במס׳ סופרים מובאים שני מעשיות מענין העתקת התורה (פ״א׳ ה-ם) ועוד נשוב לדבר על הענץ• גם מחוץ לספרות התלמוד מסופר ענין העתקת התורה ליונית על פי צווי המלך פטולומיום• עי׳ אגרת אריסטיאס שכתב אל פילוקראטיס• אם אריסטיאס זה באמת חי במאה השניה שלפני החשבון הנהוג׳ מוטל בספק׳ אבל בטוח הוא׳ שספורו מיוסד על מסורות עתיקות ועל דברים שהמחבר בעצמו ראה בעיניו וכן יש לאגרתו חלק גם במליצה ואגדה• כל הספור נמצא גם אצל פילון בספרו ״חיי משה״ (ח״ב סי׳ 5)• הוא מתאים עם אריסטיאס גם בפרט זה׳ שבאלכסנדריה עשו חגיגה מידי שנה בשנה על אי פארום לזכר העתקת התורה• החגיגה הזאת משותפת היתד. ליהודים ונכרים• מכל זה ברור שכבר לפני חרבן הבית נעתקה התורה ליונית בפומבי ולא רק לצורך הצבור העברי שבאלכסנדריה׳ אבל גם לצורך ההשכלה היונית בכלל• אין לנו עתה עסק עם דיוקים: אם למשל פטולומיאוס השני היה בעצמו המעורר להעתקת השבעים או אחד מהפטולומיאים המאוחרים׳ או עם מספר הזקנים מדוייק הוא או לא׳ וכן עם מספר השינויים אין לנו פה עסק• די לנו לדעת׳ שהעולם היוני שבמצרים התענין בהעתקת התורה׳ ויהודי מצרים לא לשם עצמם בלבד דרשו את ההעתקה׳ אבל עשו זאת גם במבט צדדי על שכניהם• ועוד עובדה אחרת ברורה לנו היום׳ שתוכן התורה ידוע היה לחכמי יון לכל הפחות במקצת כבר קודם העתקת השבעים• וזה מורה על נגיעה תכופה בין יהודי מצרים לשכיניהם• נגיעה זו יש לה חטיבה מיוחדת בהתפתחות היהדות המצרית• היא הגורמת לאותה ההשפעה ההדדית שלרגלה נעתק גם מרכז תורת היהדות ממקומו• מצד אחד מצאו צעירי מצרים׳ יוצאי חלציהם של קדמוני המצריים׳ שתורת ישראל פגמה בכבוד אבותיהם והטילו דופי על אומתם בכלל• וזה בעצמו נתן מקום לאיבה ושנאה וכן גם להתנגשויות שונות• קמו כותבי פלסתר ששינו צורת ההיסטוריה העברית ונתנו פנים מוזרות לשעבוד מצרים׳ ליציאת מצרים ולכל ענין כבישת הארץ• מן התנגדות זו ניזונה האנטישמיות העתיקה שבמצרים׳ ויוסיפום פלאביום כבד מצא לנחוץ להלחם עליה בספרו "נגד אפיון"• רשמים אחרים מן הפולמוס הזה אנו מוצאים גם בתלמוד' ומדרש• - העובדה שבני ישראל שאלו מאת המצריים כסף וזהב ושמלות נעשית עתה לאבן נגף ליהודי אלכסנדריה׳ כי הבנים קמו תחת אבותיהם ואמרו: גזילה בידכם ועליכם לשאת עון אבותיכם וכן עליכם להכיר׳ שאלהיכם צוד. אתכם לעשות עול ורשע כלפי אבותינו• פילון כבר מצא לנכון להתנצל בדבר זה וכן יוסיפום פלאביוס• ועל ספרו "נגד אפיון" אפשר לומר׳ שזה הוא הספר היותר קדמון המיוחד לשמש כעין סנגוריה על ספודי התורה ומצותיה כלפי המצריים• - הקטיגוריה הזאת הוכנסה אחרי כן גם לספרות האגדה ולבשה צורת וכוח כמ״ש (סנהד׳ צא׳ א) פעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרום מוקדון אמרו לו׳ הרי הוא אומר (שמו׳ יב׳ לו) וה׳ נתן את חן העם הזה בעיני מצרים וישאילום• תנו לנו כסף וזהב שנטלתם ממנו! אמר גביהה בן פסיסא וכו׳: מהיכן אתם מביאין ראיה ז אמרו לו׳ מן התורה• אמר להם: אף אני לא אביא לכם ראיה אלא מן התורה׳ שנ׳(שם יב׳מ) ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה• תנו לנו שכר עבודה של ששים ריבוא ששיעבדתם במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה וכו׳♦ דש שם וכוחים אחרים ג״כ שדינם נחתך בבית דינו של אלכסנדרוס מוקדון• 4•