Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 101

53 האליגוריא היונית ותעודתה במקום אחד ועשירה במקום אחר• יש לנו נקודות מגע אחרים בין חכמת יונית ותורת היהדות שמהן מתברר המושג המבוקש• על הנקודות האלה מעירים אותנו אנשי אלכסנדריא• החכמה היונית יש לה פה קצת שייכות אל העתקת התורה לשפה היונית• אצל יהודי מצרים לא נחשבה ההעתקה היונית לענין טפל אל המקור העברי׳ כמו תרגום או ביאור וכדומה׳ אבל נחשבה לספר תורה מקורי׳ ובו השתמשו בבתי מדרשיהם ובבתי כנסיותיהם• השפה היונית הוקדשה לשפה ראויה לבוא בקהל• ועל זה מורה גם הדרשה "יפיותו של יפת באהלי שם"• ומכיון שכן נכנסה התורה כמו מעצמה לתחומה של חכמה יונית• מעשה בראשית׳ דור המבול ודור ההפלגה׳ וכן מעשה אבות -מצאו נקודות מגע בפרובלימות שחכמי יון היו עסוקים בהן• האליגוריא היונית - החכמה היונית היתד, באמת גם מצד עצמה ענין חשוב« פרי השכלתו של עם נבון׳ שבקש ומצא נתיבות ההגיון ודרכי החקירה• החכמה היונית נעשתה לפילוסופיה הקלסית גם לדורות הבאים ואין להשתומם שבני דורו של פלאטp והבאים אחריו נגררו אחריה בעינים עצומות• אמנם היותר מענין בפילוסופיה היונית היא הבקורת כלפי מסורותיה העתיקות ומדת המדרש שהמציאה׳ כדי לעשות פשרה בין המיתום ובין הפילוסופיה• היונים הנאורים הרגישו בספרתם העתיקה׳ שהיתה קשורה בנפשם׳ עולם רוחני שהתחיל להתמוטט וקרוב לשקיעה• היונים ובכללם גם חוקריהם וחכמיהם נתחנכו ונתגדלו תחת השפעת שירי הומירוס והיזיודוס וקלטו אל קרבם בינקותם את הספורים הקדומים המתרקמים סביב לאלילי יון הרבים ואלילותיה העצומות׳ את המעשיות הנפלאות על חצי האלילים׳ על הגבורים׳ על התעלולים הנפדזים׳ על החמס והפריצות׳ על הערמות והאכזריות שעשו את האולימפוס כמרקחה והלהיבו את דמיונם של ההמון הפשוט• כל זה לא היה יכול לתפוס מקום במוחות חכמי יון המפותחים׳ ולא היה יכול להתפשר עם השקפות בריאות ממושגי הטבע ומושגי המוסר והצדק• הפכים כאלה אינם יכולים לדור במדור אחד• וגם לבטל האחד מפני השני לא היה אפשר׳ כי המיתולוגיא היתד, קנין העם כלו וגם הפילוסופים לא היו נקיים ממנה מכל וכל׳ הלא הם גם כן נתחנכו על ברכיה והתיחסו אליה ברגשי כבוד ורצון• פה במחנה היונים הוליד ההכרח המורגש בין בחירי העם את שיטת האליגוריא׳ כי באמצעותה חשבו להגן על אמונת העם׳ ולהציל עולם מלא של אלילים ואלילות לבל יסתחפו מזרם השאיפות החדשות לחכמה ותבונה• וחוץ מזה לא אבו לקעקע את היסוד אשר עליו נבנה כל סדרם החנוכי והמוסרי• צעללער׳ אחד החוקרים היותר מומחים בשאלה זו *) מאריך בענין הזה ובא לכלל מסקנה שבעלי הסטואה נאלצו משני צדדים לד,דבק יותר אל האמונה ההמונית׳ כי מצד אחד מסוכן היה להכזיב בפשיטות את הדעות השולטות על האלילים כדברי הבל וטעות׳ כי ע״י מעשה כזה היתד, השפעתם על המון העם נתקת ונפסקת; ומצד השני היה נראה יותר נכץ לפי נקודת מצבה של הפילוסופיא הסטואית להגן בעד האמונה ההמונית מלהרוס אותה עד היסוד׳ כי על כל פנים היתד, גודרת בעד פריצתן של תאוות בני האדם וכד♦ בעלי הסטואה היו מהיראים שיחד עם ביטול הערצת אלילי העם תפסק גם יראת הכבוד .Zeller, Die Philosophie der Griechen1 III. a 115—197 (l