Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 99

55 חאליגוריא במחנה ישראל ועל קבלותיהן הישנות שהעבר הארוך הקדישתם׳ כדי להפיח על ידי זה רוח חיים חדשים באמונות ועבודות דתיות שכבר נטו למות• העקר הוא ששיטה זו באה לעולם ונתנה ממשלתה על אנשי דורה כשיטה נכונה ועמוקה• ומתוך היותה כלי מוכשר לישר הדורים ולפשר כל ניגוד שבין הענינים המקובלים ובין החקירה המתקדמת׳ נתחבבה על אנשי דורה במדד! יתרה ונעשית לתל שהבל פונים אליו• מכיון ששיטת האליגוריא כבר באה לכלל מציאות׳ לא יכלו להמלט מהשפעתה גם חכמי ישראל׳ בפרט אלה שהעמיקו חקר בספרה היונית כהאלכסנדרונים והנלוים עליהם• האליגוריא במחנה ישראל - ונפנה נא עתה את התיחסות היהדות לאליגוריא• הן אמנם אין לכחד ששיטת האלכסנדרונים מתפרנסת במדת מה מחכמת המליצה וטבע הדבור הפיוטי בכלל• משלים ואליגוריות מצויות לרוב בכה״ק׳ בפרט בחלקי הנבואה והשיר׳ כמו(בראש׳ מט׳ ט) גור אריה יהודה מטרף בני עלית וכו׳• אליגוריא אחרת מחיות טורפות במובן נוטה מזה (ידמ׳ ה׳ ו) על כן הכם אדיה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שוקד על עריהם וכו׳• תיב״ע "על כן מלך במשריתיה יסק עליהון כאריא מחורשא ויקטלינון עממיא דתקיפין כדיבי רמשא" וכו׳• ע״ע רש״י ושאר מפרשים• אין כל ספק שהפסוק הזה אינו מובן כפי פשוטו• וכן לא יתכן לבאר כפשוטו (ישע׳ א׳ ו) מכף רגל ועד ראש אין בו מתום פצע וחבורה ומכה טריה וכו,׳ כי הנביא מדבר על העם כלו ולא על איש פרטי׳ וכמו שתרגם יב״ע "משאר עמא ועד רישא" וכו׳• אליגוריות יותר ארוכות ושלמות נמצאות בס׳ יחזקאל׳ כמו בסי׳ י״ג וביחוד מפסוק יא-טו• המדבר מהריסת הקיר אשר טחו טפל• כל סי׳ ט״ו המדבר מההבדל שבין עץ הגפן ובין כל עץ הזמורה• משל הגפן מצוי גם בשאר מקומות כמו ישע׳ ה׳ א-ז שנמצא בו משל ונמשל ביחד ולא שייך כל כך לעניננו׳ ובתמונת אליגוריא תלים פ׳ ט-טז גפן ממצרים תסיע וכו׳• יחזק׳ ט״ז כל הסימן וסי׳ י״ט• לסי׳ ט״ז יש לצרף עוד ישע׳ נ׳ א כה אמר ה׳'אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה וכו׳ ושם נ״ד רני עקרה לא ילדה וכו׳ ושלשה סימנים הראשונים שבהושע ממשל היחס שבין אשד. ובעלה• אמנם הענין המשותף לכל משלים כאלה הוא שהמשל וגם הנמשל שניהם שייכים לסוג המציאות׳ והמשל הוא הדבר היותר ברור והיותר נופל תחת החושים מהנמשל׳ והיחס שביניהם הוא יחס טבעי• אם אנחנו אומרים גור אריה יהודה׳ אז אין לנו צורך לשום פירוש אליגורי׳ כי הפירוש האמתי כבר טבוע בגוף הענינים ובקישורם זה לזה• גור אריה יודעים אנחנו שהוא עז ומהיר לטרוף טרפו׳ ויהודה נדמה לו בהתקוממותו על אויביו׳ וכמו שהכתו׳ בעצמו מפרש כרע רבץ כאריה וכו׳ ובכן עשה המשל את שליחותו ומלא את תפקידו• אבל המשל מזמרת הסירינים הענין הוא להפך• סירינים כאלה המושכים את האדם בנועם שירם אל נבכי הים׳ אינם לקוחים מעולם המציאות׳ רק בדויים הם מתחילת הויתם• הקדמונים נהגו בהם עין טובה והאמינו בישותם׳ אבל מכיון שהגיע זמנן להפטר מעולם הדמיון׳ כי האדם בדרך התפתחותו כבר בא לכלל הכרה׳ שאין בסיריני הים שום ממש׳ עשו הפילוסופים מן ההבל הזה אליגוריא׳ כדי להגן על כבוד הומירוס׳ כלומר השיאו את המיתוס על דבר מוסרי׳ שהאדם צריך לסתום אזניו ולהעצים עיניו מתענוגות העולם וכו׳• יסודי האליגוריא הם לפי זה משל ונמשל ממין מיוחד• המשל הוא דבר שהיה לו איזה יסוד מדומה בדורות העתיקים׳ אבל בזמנו של הפילוסוף הרואה את הדברים בעיני בקורת אבד המשל גם את מציאותו המדומה׳ וכדי שהמיתוס לא יבטל לגמרי מן העולם