Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 96

בתיבת קיומ ממצוות 58 גם זה איבו• כי גמ ההתמשלות יש לה שרש עמוק בנפש האומה ואינה קלוטה מן הדמיון החפשי בלבד• מושג האהבה כפי שהיא מתגלית בחיי המשפחה כבר הוקדש אצל ישראל בזמנים היותר עתיקים לציור היחס שבינו ובין "אביו" שבשמים• ודי לרמוז על (שמו׳ ד׳ כב) "כה אמר ה׳ בני בכורי ישראל"; (דבר׳ יד׳ א) "בנים אתם לה׳ אלהיכם"• ובכלל זה גם האהבה לבן זוגו׳ שהמין האנושי מצטיין בה ביותר על כל שאר בעלי החיים בבחינת התרוממותה לקשר נפשי ורוחני• על הברית הכרותה בין ה׳ וישראל אומר הנביא (ירמ׳ ב׳ ב) זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה״• - כנסת ישראל נמשלה לאשה בכמה מקומות אצל הנביאים• עי׳ ירמ׳ ג• יחזק׳ טז ועוד• וביתר עז מתבטא הרעיון הזה בספר הושע (א־ג)׳ וביחוד במלות הנשגבות ומרוממות נפש(ב׳ כא׳ כב) "וארשתיך לי לעולם וכו׳"• מכל זה נראה ששיר השירים הוכשר בעיני העם דוקא מצד חמדו האנושי׳ להיות למשל על היחס שבין כנסת ישראל והקב״ה• והרגש הטבוע מדורות קדומים בלב היהודי בבחינה זו׳ הוא שנתן תקף למאמרו של ר׳ עקיבא "שאין העולם כלו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים׳ שכל הכתובים קדש ושיר השירים קדש קדשים(ידי׳ ספ״ג). סוף דבר׳ המדה היותר מסמנת את האליגוריא׳ היא ביטול פשט הדברים כדי להכניס אל תוכם את הרעיון שייחד להם הפילוסוף היוני• לפי החק הזה נתבטלו פשוטי הדברים של הומירום(שאמנם כבר נפסל תוכנם מקודם לכן) והתחדשו ע״י תכן אחר• מזה נקל לשער שחקוי שיטתם של חכמי יון לא היה עולה יפה במחנה ישראל• מה שהיה לקוטב של השקפות חדשות ומתקבלות על הלב בעולם היוני׳ נעשה לרועץ ולאבן מכשול בעולם היהודי• כי האליגוריא נוסדה על ההנחה שאין מן ההכרח לקחת דברים עתיקים כפשוטם• שהפשט הוא רק לבוש חיצוני שמתלבשים בו עיונים דקים וסודות כמוסים• והנחה כזאת עלולה באמת לעשות את הפשט לדבר טפל ועראי או אפילו לבטלו לגמרי• הפילוסופים היונים׳ כמובן׳ לא ראו בזה שום הפסד ונזק לפי השקפתם׳ כי הם כבר עשו חשבון עם הומירום וסיעתו• לא כן חכמי ישראל שנלכדו בשיטה זו• הם מעולם לא הוצרכו לזה׳ אבל לרגל התחבבותה של חכמה יונית׳ נתחבבו גם פסלתן של החכמות האלה׳ ומה שעשו היונים מתוך דוחק והכרח׳ היו יהודי אלכסנדריא מקבלים עליהם מאהבת החקוי לכל מה אשר בשם יון יקרא• האלכסנדרונים מבקשים ומוצאים משלים ואליגוריות במקומות שהדברים נאמרו כפשוטם• כל ספורי התורה ואפילו חלק החקים והמשפטים נדונים לדברי משל שאין תוכם כברם׳ לפי שסודות ורזים צפונים בהם• הדברים לפי פשוטם הם לפי שיטתם רק לבוש חיצוני ואליגורי לתוכן פנימי וחבוי מעין הפשטן• שיטה זו בודאי אין מקורה בלמודים הלקוחים מחכמת סגנון הלשון בלבד׳ ואדרבה׳ ספרי הנבואה והשיר המלאים מליצה ומשל כמעט שאינם מעסיקים את האליגוריסטים כלל׳ כל משאם ומתנם של כתבי פילון סובב הולך על התורה בלבד• רק לעתים רחוקות ובדרך ארעי משתמש בפסוקים הלקוחים משאר ספרים• (עי׳ ל• קאהן במבואו להעתקתו האשכנזית של ספרי פילון ח״א צד 13) ')• אפשר אמנם בבחינת מה לצדד ולומר שההיליניסטים 0 משפטו של אבסיביום בענין התרוקנות הכתוב מפשוטו מחניף לבעלי האליגוריא בספרו (.Praep. ev ם*ז׳ 10) הוא כותב: «היהדות התחלקה לשתי מפלגות׳ רובה של האומה נאמנת להתורה (למצוות התורה)׳ והיא שומרת אותה לפי פשוטה• אבל גם יהודים פילוסופיים היו