Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 94

בחינת קיום המצוות 60 אחדים שרואים במלות התורה רק רמזים למושגים רוחניים 0 ומצמצמים עצמם על חקר ענינם בלבד ונוהגים זלזול בעצם החקים והמצות• אני רואה בזה קלות דעת׳ כי נחוץ לשום לב על שניהם׳ על הכוונה הצפונה בעומק הענין וגם על קיומו הנכון של הנגלה• ואולם הם מתנהגים כאילו חיו חיים חיים בודדים במדבר׳ או כאילו היו נשמות בלא גופים׳ מבלי הכיר עיר׳ כפר או בית׳ או בדרך כלל׳ כאילו לא היה להם שיח ושיג עם בני אדם׳ כך הם משליכים אחרי גוום כל מה שנאה ויאה בעיני רוב בני אדם׳ ושואפים להגיע אל האמת הברורה׳ כמו שהיא מצד עצמה בתארה המופשט• את אנשים כאלה מלמדת תורתנו הקדושה לבל יזלזלו בשם טוב ולבל יבטלו דבר מהמנהגים אשר קבעו אנשים קדושים וגדולים מאלה אשר אתנו היום• ולכן אין אבחנו רוצים לבטל חקי השבת ודיניה׳ להבעיר אש׳ או לעבוד בשדה׳ לשאת משא׳ להזמין לבית דין׳ לחרוץ משפט׳ לתבוע השבת ההלואה׳ לגבות מסים או לעשות דברים אחרים המותרים בימות החול• כי אנחנו יודעים שמספר השבעה מורה על כח יצירתו של "האיבו נברא" ועל אי״היכולת העצמית של כל הדברים הנבראים• וכן אין אנחנו רוצים לבטל את מקראי קדש מדי שנה בשנה׳ לפי שהם סמל לשמחה רוחנית ולרגשי תודה לאלהים׳ ולא את מצות מילה׳ כי המילה רומזת בדרך כלל על הרחקת תענוגי בשרים ותאוות גופניות ועל ביטול כל כסל של מינות המעוררת ברוחו של בן האדם את הרעיון המוטעה שבעצם כחו יש יכולת לברוא דבר מה והלא כך היד. לנו לבטל גם עבודת בית המקדש ושאר דברים לאלפים אם היינו רוצים להצטמצם רק על הדברים שבנסתר• אבל צריך לדמות את אלה (את הנגלים) אל הגוף׳ ואת אלה (את הנסתרים) אל הנשמה׳ וכמו שיש לדאוג לצרכי הגוף בהיותו משכן הנשמה׳ כך צריך לחוש למובן הדברים הנגלים• ובהשמר אלה על צד היותר טוב׳ גם הראשונים (הסודות הצפונים) יתגלו לך בהיות הנגלה סמל דמותם החיצוני׳ ועם זה תוסר הגנות והקטגוריא מכמה בני אדם• עכ״ד• ג• תכונת המצוות במחנה האלנסנדרונים• כפי מה שקדם לנו היתד. האליגוריא הכה הראשון שהיה מעתיק את המצוות ממקומן המרכזי• כי מי שטוען׳ שהמצוה היא רק לבוש חיצוני׳ וצריך לבקש לה מרומם את הנפש• אמנם בעלי האגדה אינם תוקעים יתד בפירושיהם• כל תשמישם בפירושים רחוקים מכוון רק אל צרכי המוסר ותקון המדות׳ אל הרחקת היאוש מלב העם׳ אל דברי נהמה ותקוה וכדומה מן הרעיונות המרוממות את נפש היהודי׳ וכפי שיבואר עוד בדברינו הבאים׳ אבל פשט הכתוב הוא הסלע החזק׳ שאי אפשר להזיז ממקומו• מקרא אחד יוצא לכמה טעמים ואץ מקרא יוצא מידי פשוטו• - 0 מן התיראפייטים (Therapeuten) אומר פילון .De vita cont) (475 M II שהם מפרשים את תורת משה ע״פ האליגוריא׳ ודעתם שהמצוות הן רק אותות וסמלים לאמתיות נסתרות ובו׳• וכן המשילו את המצוה עצמה לגוף ואת הסוד הכמוס בה לנפש כמו פילון (עי״ש 483 II)• משל הגוף והנפש אצל המצוות ורמזיהן כפי הנהוג אצל האליגוריסטים׳ אינו כל כך תמים ורחוק מהפסד׳ כי במקום אחר אנו מוצאים עד כמה הגוף גרוע כלפי הנפש• מן הרעיון הזה ניזון הסיגוף והפרישות• הגוף הוא רק משא כבד ומעכב את הנפש מהתנשא למרומים׳ ומתוך כך כופרים בתחית המתים׳ כלומר בחידוש הרכבת הגוף עם הנפש• - מן המשל הזה אגו רואים ברור׳ עד כמה הושפלה אצל ההיליניסטים מדרגת המצוד. לפי פשוטה• עי' פרידלנדר Die rel. Bewegungen innerhalb des Judentums מצד 245 והלאה•