Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 93

61 המצוות במחנה האלכסנדרונים רעיון פנימי מיסטורי או פילוסופי׳ כדי שתתמלא כוונתה העקרית של המצוה׳ הרי זה כבר פגע בכבודה של המצוד. כשהיא לעצמה• ואפילו פילון שנהג עין טובה בקיום המצוות בפועל׳ הקדים חשיבותו של הרעיון הצפון במצוד. (לפי דעתו או לפי דעת פילוסופים אחרים) לחשיבתה המעשית של המצוה• ואץ לך הסגת גבול יותר גדולה מזו• כימה שהוא לפי האליגוריסטים עיקר המצוד,׳ אינו כתוב בתורה ואינו ידוע גם לחכמי התורה׳ ועם התורה מוברח היה לחבות דורות רבים עד שקמו לשבטי היונים פילוסופים שלא היה להם אמנם שום שיח ושיג עם תורת ישראל׳ ובכל זאת השכילו למצוא את הרעיונות ואת הסודות הכמוסות בתורה יותר מכל חכמי התורה שלפניהם ושלאחריהם• - ומה שכתוב בתורה בפירוש׳ הרי זה לדעת האליגוריסטים רק ענין טפל ולבוש חיצוני• והלבוש החיצוני נברא אם בן דורות הרבה קודם שנברא הגוף השייך ללבוש זה• - נם בתוך נס! בלי ספק הרגישו גם יהודי אלכסנדריא והנלוים עליהם בהתנגדות מוזרה בזו: התורה קדמה כאלף שנה קודם חכמי יון׳ ובבל זאת אין לך בתורה אלא מה שחכמי יון המציאו בשכלם! אין מן הנמנע׳ שהתנגדות זו הולידה את הזרות היותר גרועה׳ שחכמי יץ׳ כמו פיתאגורם סוקראטים׳ פלאטון וכר׳ ידעו את התורה והשתמשו בה• מן אריסטובולוס האלכסנדרוני(150-170) לפני ספה״נ עד פילון ויוסיפום האמינו בתמימות׳ שפילוסופי יון שאבו חכמתם מן התורה• וקרוב מאד שאמונתם זו לא היתה איזה מין של "חטאת נעורים" שהטילו עליהם שוטניהם כעין תוצאה ישרה מן "אתה בחרתנו"• בי גם הנוצרים שבאלכסנדדיא האמינו בזה• - אבל הסבה הראשונה לאמונה זו היתה אצל כלם׳ ליישב את הפליאה הנשגבה מבינת אנוש׳ איך יתכן׳ שמהלך הרעיונות של חכמי יון יתאים עם התורה הקדומה ז אמנם אם חכמי יון שאבו חכמתם מן התורה׳ אז הומתק הענין במקצת *)• כלומר׳ חכמי יון בחכמתם המפתחה הצליחו למצוא בתורה את הרעיונות והסודות הצפונים בה• - ואולם על הקושיא השניה׳ איך יתכן׳ שממשה ועד ר׳ עקיבא וחביריו׳ בלומר שהיהדות בעצמה מעולם לא הבינו את התורה? עברו ההיליניסטים בשתיקה׳ ואצל הנוצרים האלכסנדרונים וכן אצל במה בתות אחרות משאר הנוצרים היה הדבר עולה יפה׳ כי הם באמת ניזונו מזה׳ שהיהודים מעולם לא זבו להבין את התורה ולכן ניטלה מהם *)♦ וגם בדורות מאוחרים התאמצו כמה מחכמי העמים למצוא בתורה את חכמת היונים• עוד בשנת 1704 כתב חכם אחד (G. Crösus) מאמר על ענין זה• לפי דעתו השם הומירוס (Homeros) היא מלוז עברית? מה שמסופר ב״איליאם" מוסב על כבישת ארץ ישראל׳ ומה שמסופר באודיסע Odysse הם הטלטולים של בני ישראל במדבר עד מות משה 3)• ולהפך׳ אצל היהדות המסורתית מעולם לא עלה על לב שום אחד מהם שחכמי Clemens Alexandr. Strom. I, 22. Eusebius, praep. evang. XIII, 12 עי׳ (l Clem. Alex. 2) עי׳ — -Schürer, Geschichte usw.4 III, 512 ff; 560 ff יתר המקורית עי׳ 3) עי׳ ספרו — .Strom. V, 29. Origenes, c. Cels. IV. 39; VI, 19. Lact., Inst, VI, 2 צד 37 הערה 5 יע*ע Griechentum und Christentum ,E. Preuschen בהעתקת Hatch של •1 צד 25 הערה Geschichte der jüd. Apologetik פרידלנדר׳