Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 91

63 המצוות במחנה האלכסנדרונים מתאמץ לפרש מלת "מגלה פנים" עפ״מ (שבת צו׳ ב• צז׳ א) התורה במתו ואתה מגלה• ומלת "שלא בהלכה" שוד. ל״שלא כדת"• בלומר לא הדת היא העיקר רק מה שהדת מסמל symbolisiert ולפי זה מכוון הענין על מבארי הנוצרים׳ שעליהם עוד נדבר ביהוד• אמנם עי׳ ביכלר (03! .Studies in Sin etc הערה 3) שמונה החכמים שישבו על מדובה זו: מלבד גייגר הוא מזכיר עוד את פרידלנדר (Der Antichrist צד 25) שאינו מזכיר מלת אליגוריא בפירוש׳ אבל מהמשך הענין נראה שהתכוון גם לזה• טרייטל במאמרו(Cohen, Judaica צד 177) וכן הרב גוטמן במונטסשריפט (שנה מ״ב 1898 צד 337) מבארים ע״צ ההשערה׳ שמלת "שלא בהלכה" מכוונת על האליגוריא של האלכסנדרונים• באכר בספרו על הטרמינולוגיא (ח״א צד 149) מפרש את הענין באופן אחר׳ והוא ש״מגלה פנים" הוא ב״מעיז פנים" לפי מ״ש (סנהד׳ צט׳ ב) במנשה בן חזקיה שהיה יושב ודורש בהגדה של דופי• בעין זה גם מרמורשטיין במכ״ע הצרפתי (ח״נד׳ 1907׳ צד 193)• הסבה העיקרית לזה׳ שבמקורי התלמוד כבר יש מחלוקת בבחינת מובנו של מגלה פנים בתורה שלא כהלכה׳ ומובן ממה שפרטי החלק ההיסטורי והפילוסופי בבר נשכחו בדורות שאחר החרבן׳ ורק הצד החיצוני והמעשי של שיטת האליגוריסטים׳ המופנה לצד הרואים בלי שום פירוש׳ נשתמר לדורות ולכן רבו בו הפירושים• והמשל בזה מ״ש (י׳ סנהד׳ פ״י ד״בז׳ ג) המגלה פנים בתורה׳ זה שהוא אומר׳ לא ניתנה תורה מן השמים׳ ולא בבר תניתה: האומר אין תורה מן השמים? תני ר׳ חנינה ענתוניה קומי ר׳ מנא: זה שהוא עובר על דברי תורה בפרהסיה ובו׳• בעיקר הענין צדק ר׳ מנא׳ כי האליגוריסטים בכלל (מלבד פילון וסיעתו) באמת עברו על מצוות התורה בפרהסיא׳ מבלי לכפור בתורה עצמה• כי זה הוא יסודה של האליגוריא ששומרת על אותיות התורה׳ ורק את התוכן המעשי שבמצוות מחלפת בתוכן מדומה של הזיות• עי׳ ביכלר שם מצד 79 והלאה ובן מצד 103 והלאה• - וע״ע פרידלנדר בספרו הנזכר צד 52 שמעיר בצדק על מאמרו של אבטליון לפני הלל שהיתה לו עדיין הכרה בלתי ממוצעת מן הדברים שנעשו באלבסנדריא׳ ואמר (אבות פ״א מ״יא) חכמים הזהרו בדבריכם׳ שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם׳ ונמצא שם שמים מתחלל• הכוונה היא בודאי על אלכסנדריא׳ שנגלו לשם מעת לעת חכמים ונגררו אחריהם גם תלמידים׳ ובאו מתוך בך לגלל נגיעה עם למודי ההיליניסטים ולימודים האלה נקראים מים הרעים ובמ״ש ר״ש בן מנסיה (ספרי עקב פ״מח) עה״ב (משלי ה׳ טו) שתה מים מבורך׳ שתה ממים של בוראך׳ ואל תשתה עכורים ותמשך עם דברי מינים• - הפירוש הזה אינן חדש׳ בי בבר נמצא בבית הבחירה (אבות פ״א מ״יא) למנחם מאירי• ויותר מפורש במגן אבות לרשב״ץ (שם)׳ שב׳ שלא תניחו מקום למינים לטעות׳ שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים׳ שהם מראים פנים בתורה שלא כהלכה ובו׳• אמנם התוצאה השניה והיותר מכריעה בחקירת טיב המצוות׳ היא: שכל הפרק בדבר מיני המצוות וטעמי המצוות משתנה בעיקרו׳ אם המצוות נתבעות לדק לפני בעלי האליגוריא♦ נניח שהאליגוריסטון אינו שייך להבת הקיצונה וממתיק את משפטו בדבר קיום מצוות׳ הרי מכל מקום קנה המדד. שבידו יהיה תמיד הטעם הפילוסופי של המצוה• ובכן מה יהיה גורל אותן המצוות שלא זבו לטעם פילוסופי 1 או בלשונו של פילון׳ שמדמה המצוד. לגוף׳ וטעמה לנפש המצור.• - מה נעשה למצוות שאץ להם טעם׳ כמו החקים שהשטן או יצר הרע ו א ו מ ו ת ה ע ו ל ם (ז• א• הפילוסופים היוניים)