Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 90

בחינת קיום המצוות 64 משיבין עליהן? הלא הן כגוף בלא נשמה! - שאלה כזו אין לה מקום אצל היהדות המסורתית׳ לפי שהיא אינה עומדת על נקודת מצב מבקר כלפי שמיא׳ ועל מצוות שאינן מובנות משיבה בסתם "חקה חקקתי׳ גזירה גזרתי׳ אין לך רשות להרהר אחריה"• פסדר״ב פרה (לח׳ב) נמנו ד׳ דברים: אשת אח׳ כלאים׳ שעיר המשתלח ופרה• וביומא (סז׳ ב) נמנו עוד אכילת חזיר׳ וטהרת מצורע בין החקים שטעמם אינו מבורר• וע״ע תו״כ (ויקרא יה׳ ד)• המצוות הראשונות שנפלו לטמיון אצל היהודים המתיונים מפני התחכמות האליגוריסטים היו: א) מצות מילה׳ שכבר עברו עליה היהודים המתיונים תחת גזירת השמד של אנטיוכום אפיפאנס׳ ובמשך הזמנים נהגו בה היתר במדה יתרה גם יהודי אלכסנדריא C; ב) כל ענין קדשים׳ פקרו בו כמה כתות לגמרי ואצ״ל שהאליגוריסטים הקיצוניים הסכימו להם1 2)• ג) קדושת החגים והמועדים• פילון יש לו ידיעה מן יהודים׳ שאינם שומרים שום חג רק יום הכפורים בלבד 3)• אמנם במקום אחר הוא מגנה בפירוש את המזלזלים בכבוד שבת ומסתפקים בהרעיון הפילוסופי של חשיבות מספר השבעה• כלומר שמספר השבעה יש בו סוד עמוק׳ והוא הוא היסוד האמתי למצות שבת• ומכיון שהפילוסופים יש בכחם להתעמק בסוד זה גם בלי קיומה הגשמי של מצות שבת׳ הרי למותר הוא להם לשמור את השבת• הדברים האלה כבר מפורטים במקום אחד אצל פילון׳ ונפלא הדבר שנשנו גם במקורות התנאים• (אבות פ״ג מ״יא) ר, אלעזר המודעי אד׳ המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות (מועדות במובן שם קבוץ לכל מה שנכלל במושג "סדר מ ו ע ד")׳ והמפר בריתו של אברהם אבינו והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה׳ אע״פ שיש בידו מעשים טובים4)׳ אין לו חלק לעולם הבא5)• היוצא לנו מכל זה הוא׳ שהיהדות האלכסנדרונית׳ כל עוד שהיתה מסורה לאחת 1) והם המושכים בערלתם או משוכים׳ כלומר שמתאמצים בדרך אופיראטיבי להרחיק רושם המילה׳ אנשים כאלה כבר נזכרים בם׳ החשמונאים (א׳ יז) ויעזבו את ברית הקדש ללכת בחקותם• ע״ע האג׳ אל הקור׳ (ז׳ יח)• והעגין הזה ידוע גם אצל הסופרים הרומאים• עי׳ מרסיאל 2 - •6 .81 .VII) ההתנגדות לקרבנות נמצא בפירוש אצל האיסיים• הם מחליטים שיש להם אמצעים אחרים להשיג על ידם קדושה וטהרה• עי׳ יוסיפום (קדמ׳ ם׳ י״ח׳ א׳ ג) ופילון מספר מד,0 (ל45 Quod omn. prob. II) שהם חושבים לתת כבוד לה׳ באופן יותר נעלה על, ידי שמקדישים לבם ודעתם לה׳ מפ״י קרבנות בהמה ועוף• באגרת אריסטיאס גיב אנו קוראים שהקרבנות אינם העיקר רק טהר הנפש ותמימות האמונה• עי׳ קויטש ח״ב צד 19 בראש• ע״ע סרידלנדר Geschichte der jüd. Apologetik צד 99• המתנגד היותר גדול למקדש וקרבנות הוא מחבר החלק הרביעי מן הסיבילים ועי׳ למשל שם מסי׳ 8 והלאה ומסי׳ 24 והלאה• יתר הפרטים עי׳ פרידלנדר שם מצד 53 והלאה• _ 3) 186 § De spec. leg. I בהוצאה האשכנזית ח*ב צד 62 משער היינעמאן בהערתו שהאנשים הרמוזים פה אינם מן ההכרח פילוסופים ודורשי מעמי מצוות׳ רק אנשים מן השוק שרק לפרקים רחוקים מרגישים איזו נטייה לחשבון הנפש• אמנם קרוב הדבר שקלות דעת כזו היתד. יותר שכיחה במקום שגם חשובי הקהל העברי היו מתנהגים בקלות דעת כלפי קדושת המועדים• - 4) זה הוא הנוסח הנכון וכן הוא בהוצ׳ Lowe וכן מוכרח גם מן הענין בעצמו׳ כי המגלה פנים בתורה שלא כהלכה אין תורה בידו• כי האליגוריות שמממץ בתוך התורה אינן שייכות לתוכן התורה• - 5) ועי׳ המקבילים בספרו של ר״א ביכלר .Studies in Sin and Atoncment 97 ff.