Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 88

בחינת קיום המצוות 66 הן• וכי מה אכפת לו להקב״ה בין ששוחט את הבהמה ואוכל׳ או אם נוחר ואוכל׳ כלום אתה מועילו׳ או כלום אתה מזיקו? או מה אכפת לו בין אוכל טהורות לאוכל נבלות? אמר שלמה (משלי ט׳ יב) אם חכמת חכמת לך וגד׳ הא לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות וכד 1)• כהה של המצוה מושפע ועומד מהרצון האלהי׳ ומי שרוצה להדבק לה׳ מוכרח להשתעבד לרצונו• זהו פשוטן של המצוות• מתוך שעבוד זה לרצונו של מקום נולדו המושגים הבאים: המושג הראשון הוא מושג ״עול״°) בקשור עם מצוות: "עול מצוות" או בקשור עם מלכות שמים: "עול מלכות ש מ י ם"׳ כמו(ברכ׳ פ״ב מ״ב) למה קרמה שמע לוהיה אם שמוע׳ כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואח״ב יקבל עליו עול מצוות♦ מלת "עול" מורה פה על מושג ק י ו ם מ מ ש י או ע ש י ה ב פ ו ע ל׳ כמו מ״ש (איכ״ר פ״ג׳ כז) טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו׳ עול תורה׳ עול אשה׳ עול מלאכה• פה אנו רואים ברור׳ שמושג ע ו ל אי אפשר לסלק בדרך אליגורי• גבי עול אשה ועול מלאכה בודאי הכוונה על עול ממש׳ כלומד על מלוי החובות המוטלות על האיש בלפי אשתו במובנה היותר פשוט של המלה׳ וכן הוא הענין עם עול מלאכה• כי גם פה ברור הדבר שלא יתכן להחליף ממשו של הענין לא על ידי מליצה יפה ולא על ידי פילוסופיא גבוהה• וכן הוא הענין בלי ספק גם עם עול תורה׳ הן במובן למוד התורה׳ או במובן קיום התורה• - וישנן מצוות פרטיות גם כן מסומנות בעול׳ כמו(תו״כ ויק׳ כה׳ לז) כל המקבל עליו עול ריבית׳ מקבל עליו עול שמים׳ וכל הפורק ממנו עול ריבית׳ פורק ממנו עול שמים• - אין שום ספק שבכל מקום שנאמר "עול" מורה על מצוד. המחכה לקיום ממשי בפועל ולא על רעיונות מופשטים המבקשים איזה יחם נשגב אל העולמות העליונים• אמנם המקורות בעצמם מעידים על הפירוש הזה• (ספרי דברים לג׳ ג) ישא י) ת*ב שם יב• בריר רפ״מד בשם רב••• וכי מה איכפת לו להב*ד. למי ששוחט מן הצואר או מי ששוחט מן העורף וכר• עיע ויקיר פ״יג׳ ג• - *) מושג «עול» במובן רוחני כבר נמצא בגר בן סירא סי׳ נא׳ כה־כו׳ והל׳ בהמקור העברי שמגניזת מצרים: קנו לכם חכמה בלא כסף• צואריכם בעלה הביאו ומשאה תשא נפשכם• ויותר ברור נראה שמוש המלה (שם מ׳ א) עסק גדול חלק אל ועול כבד על בני אדם• וגם אצל חכמי יון נמצא מושג זה ביחוד אצל עבודת אלהיהם• ועי׳ (התגלות ברוך מא׳ ג) רבים מבני עמך רואה אני עוברים על דברי הברית ופורקי עול מצוותיך• Baldensperger בספרן Die mess. apokal. Hoffnung des Judentums צד 64 חושב למצוא בעוברי ברית ופורקי עול הנזכרים כאן רמז על הנוצרים הראשונים• אמנם פרידלנדר (Die religiösen Bewegungen innerhalb des Judentums im Zeitalter Jesu) צד 63 הערה 3 השכיל להכיר פה את הקיצונים שבמתיונים׳ כי על אלה רומזים כל ספרי חזיונות שנכתבו בץ היהודים בתקופה זו• ועל הקיצונים האלה התקוממו אחרי כן גם הנוצרים• מושג «עול» או «קבלת עול» נמצא גם בספרות הנכרים• עי׳ ענין זה בספרו של Reitzenstein, Die hellenistischen Mysterienreligionen צד 197-196 שכתב על מי שמוסר עצמו לאלהותו וחפץ להתאחד עמה שצריך «לקבל עליו את העול»• כמובן׳ שם אין מושג «עול» מוסב על מצוות׳ רק על מיני עבודה שהתחייב לאלהותו׳ אמנם דוקא מפני כך אפיני הוא ומורה על חיוב עבודה ממשית לפי איזה רצון אלהי שנשגב מאתנו•