Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 86

בחינת קיום המצוות 68 בבחינת הקים או גזרות שאין טעמן ניכר מתוכן• ואציג פד. איזו מהן: - מילה (מכיל, שמו, יה׳ ג) ר׳ ישמעאל או,׳ גדולה מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות• ע״ע משנה נדר, פ״ג מ״יא• גם הבטוי הבא לרוב "בריתו של אברהם אבינו"׳ וכבר הזכרנו את הדין הקשה שחתכו על המיפר בריתו של אברהם אבינו• והמילה נקראת גם בסתם "ברית"׳ כמ״ש (ברב, מה׳ ב וכו,) פלימו אומר׳ צריך שיקדים ברית לתורה׳ שזו ניתנה בשלש בריתות וזו ניתנה בי״ג בריתות• והמהולים נקראים בסתם "בני ברית" (יבמ׳ מח׳ ב)• שבת נקרא אות וברית (ברב, מט׳ א בם,) טעה ולא הזכיר (בברכת המזון) של שבת׳ אומר׳ ברוך שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית ברוך מקדש השבת• - ובמכילתא (שמו, יט׳ ה) יש מחלוקת על לשון הכתוב "ושמרתם את בריתי״׳ ר, אליעזר אומר זה ברית שבת׳ ור״ע או, זה ברית מילה וע״ז• - מכילתא דרשב״י שם מביא את הענין מקצתו בהפך׳ כי שם ר״א או, זו ברית מילה׳ ור״ע או, זו ברית שבת׳ וחכמים או,׳ זו ברית ע״ז• - על ענין שבת נבוא עוד לדבר בסי, הבא׳ כי יש בו גם יסוד של אהבת הבריות כלפי עבד ושפחה וכן כלפי הבהמה• ת ו ר ה עי׳ מילה• גם פה הכוונה על קיום תוכן התודה ואפשר גם שעל תלמוד תורה מכוון הענין• ע״ע (שבת לג׳ א) עה״כ (ויקרא כו׳ כה) חרב נוקמת נקם ברית וכד ואין ברית אלא תורה• בשר בחלב - גם אצל מצוה פשוטה כבשר בחלב נמצא כריתת ברית ובודאי היה הזלזול בזה מתפשט באלכסנדריא• כי פילון מגנה את אלה המזלזלים במצוד. זו• ולשון המכילת׳(שמד כג׳ יט) ר, שמעון אד׳ מפני מה נאמר בג, מקומות (לא תבשל גדי בחלב אמו) כנגד ג׳ בריתות שכרת הקב״ה עם ישראל׳ אחת בחורב ואחת בערבות מואב ואחת בהר גריזים והר עיבל• רבו הנוסחאות במאמר זה ועי, ספרי(דבר, יד׳ כא) חסר ר״ש׳ וכן תוספתא (סוטה פ״ח׳ 11)• וירוש׳(שם פ״ז ה״ד♦ ד״כא׳ ג) ר״ש היה מוציא של הר גריזים ושל הר עיבל ומביא של אהל מועד תחתיהן¬ ושם: וכן היה ר״ש אומר׳ אין לך כל דבר ודבר מן התורה׳ שאין כרות עליו חמש מאות ושבעין ושש בריתות וכד• ר״ש בן יהודה איש כפר אמום אד משום ר״ש׳ שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמישים• עשכה״ע• הדגשת כריתת ברית על בשר בחלב ושאר כל מצוות התורה ע״י רבוי מספר הבריתות׳ היא כעין ציון לפולמוס עתיקה ולזלזול מצוד. זו ושאר מצוות הדומות לה• פילון מנסה לבאר ענין בשר בחלב באופן מוסרי לפי כללם של ההיליניסטים׳ שאין לך מצוד. בלא טעם♦ הוא רואה בתשמיש חלב האם לבישול ולד שלה חטא גדול כלפי הטבע• ומאחר שהחטא הזה אינו שייך רק בבישול גדי בחלב אמו׳ הרי יוצא לו מטעם זה ניגוד עצמי להלכה♦ מצד אחד צריך לפי דעתו להשוות את המדד. ולאסור גם ולד חיה בחלב אמו׳ ומצד אחר מותר לבשל בשר בחלב אם אינו בחלב האם• - הטעמתו זו של פילון עי׳(.399 n De human) נובע כפי שאמרנו מן הצורך׳ שלכל מצוד. צריך להיות לה טעם♦ פה מתנגד פילון לבעלי המסורת ניגוד כרוך בשיטתו• עד שהקבלה רואה באיסור בב״ח כריתת ברית׳ כלומר מצוה שבין אדם למקום׳ שאין לבקש לה יסוד מדרכי הטבע וחקותיה׳ רק לדרוש אותה כפי דברי הכתוב ולפי הפירוש המקובל׳ נזקק פילון לפירוש פילוסופי ובא בבחינת פרטי הענינים למסקנות אחרות•