Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 85

69 מצוות טבעיות או דת טבעית מה שיוצא לנו מזה בבירור גמור הוא׳ שגם פילון הודה׳ שדברי הכתוב "לא תבשל גדי בחלב אמו" צריך שיובנו על פי פשוטם׳ וכן צריך גם כן שיתקיימו בפועל* כי פילון מוסיף לבאר דבריו׳ ואומר׳ מי שתאותו מתגברת עליו ורוצה לאכול בשר בחלב׳ הרי יוכל למלא תאותו׳ בלי מעשה אכזריות כזה וכו׳(שם)• ובכן מסכים פילון עם בעלי המסורת׳ שבשר בחלב איסור ממש הוא׳ פשוטו כמשמעו׳ רק שהוא מדגיש ביותר מלת אמו׳ ואוסר דוקא בחלב א מ ו ממש• לניגוד לזה אנו רואים שענן מיסד כת הקראים מוציא את ענין בשר בחלב לגמרי מפשוטו• הגדי אינו גדי ממש׳ וכן אין פה לפנינו לא בשר ממש ולא חלב ממש• הוא מבאר את הכתוב (שמות כג׳ יט) שמלת "גדי" הוא מלשון "מגד"׳ כלומר פרי׳ ומלת "תבשל" הוא מלשון "בישול פירות"׳ והכוונה יוצאת לנו מהמשך הדברים: "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה׳ אלהיך״׳ אמנם לא תביא את הבכורים קודם גמר בישולם• - פה חסר לנו כל מושגו של אסור בשר בחלב0• - וזו היא אחת הנקודות׳ שמיסד דת הקראים פרק מעליו לא רק את קבלת התלמוד׳ אבל גם פשוטו של הכתוב של כל מפרשי התורה בעולם העתיק• פירושו של ענן היא יצירה חדשה או בריאה מאין גם לפי חקי הלשון העברית• יסורין - גם קבלת היסורין הובאה תחת סוג של כריתת ברית (ספרי דבר׳ ו׳ ה) ר׳ נתן בר׳ יוסף או׳׳ כשם שהברית כרותה לארץ׳ כך הברית כרותה ליסורים׳ שג׳ ה׳ אלהיך מיסרך׳ ואו׳ כי ה׳ אלהיך מביאך אל ארץ טובה וכו׳• ובשו״ט (תל׳ צד׳ אות ב) מאמרים שונים בדבר חביבות היסורים• ר׳ נתן בר׳ יוסי או׳׳ חביבין ייסורין שהברית כרותה להן לישראל׳ שנ׳(יחזק׳ כ׳ לז) והבאתי אתכם במסורת הברית• ערך הייסורין מובן היטב מערך המצוות׳ אף שהייסורין מצד עצמן אינן ממצוות המפורשות בכתוב׳ אבל עיקר גדול הוא לקיום המצוות בעתות החירום והשמד לסמל ייסורין עד כדי מסירת נפש בעד קיום המצוות• כי עליהם מיוסדת נצחיותה של הדת כמ״ש (ב״ב יד׳ ב) חסיד היה באומות העולם ואיוב שמו׳ ולא בא לעולם׳ אלא כדי לקבל שכרו׳ הביא הקב״ה עליו ייסורין׳ התחיל מחרף ומגדף׳ כפל לו הקב״ה שכרו בעוה״ז׳ כדי לטרדו מן העולם הבא• להשלמת העגין נזכיר עוד מ״ש (אדר״ג נו״א רפ״יא) אהוב את המלאכה וכו׳ שכשם שהתורה ניתנה בברית׳ כך המלאכה ניתנה בברית׳ שג׳(שמו׳ כ׳ י) ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לה׳ אלהיך• - פה אין מלת ברית כתובה׳ בהיות שהמלאכה נכללת בעשרת הדברות׳ מובן מעצמו שגם על המלאכה נאמרה הברית שנאמרה על כל עשרת הדברות (דבר׳ ה׳ ג) 2)• ממושג "עול" ו״ברית" מובן גם כללו של ר׳ חנינא (קידוש׳ לא׳ א בם׳) גדול מצווה ועושה׳ ממי שאינו מצווה ועושה• לכלל זה הסכימו גם הפוסקים׳ כי עיקר הכוונה בקיום המצוות היא קבלת עול מלכות שמים ומלוי רצונו של מקום׳ ובמצוות שניתנו מתקיים תנאי זה על צד היותר טוב¬ ה• מצוות טבעיות או דת טבעית• ועתה נשוב לדבר על מה שכבר קדם לנו והוא ענץ מצוות טבעיות 8) - הסוג C רשיא פהננסקי Allegorische Gesetzesauslegungen bei den älteren Karäern צד 7• - 2) גם בענין כריתת ברית קצרתי כי הענין כגר נמצא גספרו של ביכלר הג׳ל גדיוק נמר׳•• ועי׳ ביהוד מצד 22 והלאה׳ מצד 24 והלאה׳ וכן מצד 28 והלאה• - 8) רוב סימי