Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung
- Journal
- Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung
- Volume
- 1930
- Date
- 1930-01-01
- Page
- – (sequence 83)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 64% known words query
- IRI
…/2720904-2721053--082-2727211- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
71 מצוות טבעיות או דת טבעית אגדה יפה אחת׳ שנשמרה לנו מר׳ יוחנן׳ נראית במסכמת לשיטת ישותן של מצוות טבעיות׳ והיא (עירוב׳ ק׳ כ בם׳) אלמלא לא ניתנה תורה׳ היינו למדין צניעות מחתול׳ וגזל מנמלה ועריות מיונה ובו׳• - אגדה זו היא אחת מן האגדות היותר משובחות• משלי בעלי החיים חביבים היו בשעתם על השומעים מחמת פשטות התוכן ותמימות הרעיונות שבהם• - אמנם אם להבחנה הגיונית אנו באים׳ הרי בעקב המשל מתעוררת השאלה: הלא הרבה מינים של בעלי חיים ברא הקב״ה בעולמו׳ והבא ללמוד מהם׳ מי יודע אם בל בני אדם יסכימו לדעת אחת׳ ללמוד דוקא מן היונה׳ מן הנמלה או מן החתול• ואפי׳ מי שרוצה לבחור בחתול׳ האין בחתול מדות מגונות גם כן: מרמה׳ גניבה וגזל? - בין חכמי יון היתה בתה אחת מבנה את עצמה בשם כלביים והיו מחקים במנהגיהם את הכלב (Kyniker) בעלי הכת ההיא למת מן הכלב ענינים מוסריים׳ כמו הסתפקות במיעוט וכדומה׳ אבל לא נמנעו ללמוד ממנו גם דברים אחרים• החכם ווענדלנד (Wendland) מראה לנו׳ שהבלבי(Cyniker) דיוגענעם בל בך חבב את מדותיו של הכלב׳ עד שהתיר אכילת בעלי חיים בעודם חיים• לפי מקור אחר היה אנטיובום גריפום (Grypos) הראשון׳ שהעלה על שלחנו אווזות חיות ושאר בעלי חיים בעודם בחייהם׳ ונאכלו חיים')• מן המצריים שחלקו כבוד אלהי לבעלי חיים שונים והיה רואים בהם סמל הטוב והיפה׳ אין לנו להרבות דברים׳ ת להעיר על פרשת עריות וחקות הגויים המתחלת במלות (ויקרא יח׳ ג) כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו• העולה מדברינו הוא׳ שבנוגע למדות הנפש׳ יש לבל מין ומין מבעלי החיים משפט קבוע מבורא הטבע׳ המגביל בעל כרחו את דרבי חייו׳ ובבחינה זו יתכן לומר׳ שמדות בעלי חיים׳ אם טובות או רעות בעינינו׳ מדות טבעיות הן׳ כי כן גזר עליהם הטבע• אמנם אותן המדות בעצמן אינן טבעיות לגבי המין האנושי• כ ח הרצון שבאדם הוא השולט במדותיו ובמעשיו׳ ואף ששליטתו זו אינה מתנהגת בחפשיות נפרזה׳ ואף שנניח׳ שבמה השפעות חיצוניות וזרות מכריעות את הרצון לאיזה צד ידוע׳ שהרצון בעצמו לא התכוון לו בתחילה• בבל זאת לא פסק האיש מהיות בעל רצון• ואותו האיש בעצמו׳ שעבר עבירות גסות׳ שאפשר לבנותן ע״פ דעת הפילוסופים עברות בלתי טבעיות׳ יוכל להתחרט על מעשיו ולחזור בתשובה• אין לנו שום יסוד הגיוני לבנות את מעשיו הראשונים׳ כלומר מלוי תאות בשרים׳ גזל וחמס בשם מעשים בלתי טבעיים לגבי המין האנושי׳ ואת מעשיו האחרונים בשם מעשים טבעיים• פה זקוקים אנחנו לקנה מדה אחר׳ לרצון העומד מחוץ לאדנותו של הטבע• ופה כבר הגענו להגדרת מושג מצוה בכלל• המצוד. היא מושג יחוסי׳וישותו קשורה באדון המצוד. מבלעדי הטבע׳ או במלים יותר ברורות׳ קיום המצוד. אינו חלויבאדנותהטבע׳רקבאדנותשמחוץלטבע♦ אפשר אמנם שתביעות הטבע ותביעות המצוד. מקבילות לפעמים זו לזו על פי מקרה באופנים יחידים ן יש זינון : Poseidonios’ metaphysische Schriften I, 124—125 0 עי׳ היינעמן בספרו שהזכרנו היה שייך לכת הכלבים והיה באמת הושב כל ענין העריות לדבר של היתר לפי שהכלבים אינם מקפידים על זה• קטוע אחד משימתו מובא אצל קלצקץ במקום הביל מ־ קם*ג: «מן הראוי שהנשים תהיינה קנין משותף לחכמים׳ ויהא כל אחד רשאי להזדווג עם כל אחת מהן»• •3 במקום הג׳ל צד Nestle מאמר זה נמצא גם בקבוץ