Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 81

73 מצווח בני נח ועשרת הדברות האנושית צריבה להן׳ ואינה יכולה לחיות חיים בטוחים ומסודרים בלעדיהן׳ וכן אין המין האנושי יבול להתפתח בהשכלתו ותרבותו מבלעדי המצוות האלה• אבל המצוות צריבות להיות כתובות׳ כלומר נתונות מאיזו אדנות השולטת על בגי אדם ומכריעה אותם למשמעתה• וזה הוא באמת רצון המאמר שהזכרנו׳ שהמשפטים הם דברים׳ "שאילו לא נכתבו׳ בדין היה לכתבם"׳ כלומר להזקיק בני אדם ע״י משפט כתוב׳ לשמור אותן׳ אבל הטבע מצד עצמו אין להחשיבו בכמו אלה להק כתוב׳ בי במה וכמה אלפי בני אדם מסכימים עם הטבע בדרבי חייהם׳ כמו שאר ברואיו שבים וביבשה׳ אבל כלואים הם בבתי האסורים או נסחבים למיתה׳ לפי שעברו על אחת משבע מצוות בני נח׳ או מעשרת הדברות׳ על "לא תרצח" ובדומה• וסופר אחד אמר׳ שאילו היה החק הכתוב של איזו מדינה מסודרה נותנת רשות רק יום אחד בשנה שבל יושביה יתנהגו כפי רצונם בלבד׳ כלומר לפי טבעם ומזגם׳ מבלי להזקק אל איזה משטר מדיני או אל איזה כח דתי׳ אז יום יחיד בזה היה מספיק להפוך את המדינה לתהו ובהו• בבחינת שבע מצוות בני נח שהובאו תחת סוג הדת הטבעית׳ די להעיר על עבודה זרה היותר גסה שהיתר. נהוגה דורות הרבה בקשור עם שפיכות דמים (קרבנות בני אדם) וגלוי עריות (ענין קדשים וקדשות במובנן העתיק)• עי׳ צד 8־9• וכן במרות חכמי יון היתד. עבודת אלילים שולטת בב״מ וחכמי ישראל נלחמו עליה• עי׳ פילון 405 11 De humanitate! שמרבה להלחם על הטעיות הגסות של בני דורו הנכרים• ובנוגע להספרות האפוקריפית והפסיידעפיגראפית עי׳ פרידלנדר .Geschichte d. jüd Apologetik מצד 217 והלאה• - הטבע בעצמו לא הספיק לבטל את עבודת האלילים• ומשל אחד יספיק גם מעשרת הדברות׳ שגם הם אינם מצוות טבעיות באותו המובן׳ שאילו לא נצטוינו עליהם׳ היינו ממציאים אותם מעצמנו• - שמירת השבת היתד. אחת המצוות שאפשר היה להטעימה באופנים שונים: א) זכר למעשה בראשית וליציאת מצרים; ב) הטעמה ברוח הפילוסופים׳ שמספר "שבעה" הוא מספר יקר מאד ובו טמיר ונעלם סוד מסודות של מעלה• כן מוטעם הדבר אצל פילון גם בשם ההיליניסטים הקיצוניים; ג) טעם מוסרי כלפי החברה׳ כפי הכתוב (דבר׳ ה׳יד) "למען ינוח עבדך ואמתך כמוך"׳ ובן(שמות בג׳ יב) "למען ינוח שורך וחמורך וינפש בן אמתך והגר"• הטעם הזה היותר מתאים לרוח אהבת הבריות מדגיש גם פילון• מצד אחד רואה בה את היום המיוחד לדברים אלהיים׳ להתעמקות בעיונים נשגבים של פילוסופיא׳ ובן להביא לכלל שויון את המדרגות השונות של בני אדם *)• בפי עדות פילון ויוסיפום מצא השבת חן גם בעיני בני נבר׳ כי ראו בה מצוד. המתקבלת על הלב גם מצד טבע האדם• ובכל זאת לא זכתה השבת להתעלה לחק אוניברסלי מכמה סבות• בנוגע להפולמום שבין היהודים והבנסיה הנוצרית עוד נדבר במקום אחר• אבל גם עולמם של עובדי האלילים הזדעזע והתקומם על הדבור הרביעי• אע״פ שעשרת הדברות הן מצוות טבעיות ובלי ספק היו גם חוקרי וסופרי העולם העתיק גם p מוקירי הטבע• ונפלא הדבר שגם הסוטנים באו בשם המוסר הסוציאלי ובשם הטבע ניתנו רק לכל העולם כלו• ואולי מפני הדגשת עשרת הדברות לעומת שאר המצוות שהמינים דנו אותן Philo, De septenario. (* - .(לבטול׳ פסקו מלומר בכל יום עשרת הדברות (י׳ ברכ׳ פ*א• ד*ג, ג ,M II, 289, de vita Mosis, M II, 168; de decaloge, M II 197