Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 74

בחינת קיום המצוות 80 ראי מלוטש׳ שבל הצורות וכל הדמויות משתקפות בו לפי ברק צבעיהן• וגם המאמין טהר הלב וזך הנפש רואה דמות דיוקנו בראי מלוטש זה• בחזיוני הטבע הוא מכיר הד קולם של חייו הפנימיים ובסתרי היצירה הוא מבקש מקור למצפוני נשמתו• מתוך השקפה זו אנו מכירים כרגע׳ שאותה הכת הפילוסופית׳ שבקשה חזות הכל בטבע עצמו׳ והתחשבה עם חיי האדם בסגנון מאתימטי׳ בלומר שהתאמצה להתיר כל קושי וכל ספק במהלך המין האנושי על פי הקים טבעיים ומשויות אלגבריות׳ כדרך הגבלת תבונתם של שאר יצירי הטבע׳ אין להם דבר עם "אמונה ודת" ואין אנחנו זקוקים לשיטתם מפאת חקירתינו על דבר מרכזי הדתות• אבל גם בעלי האליגוריא הקיצוניים׳ שמשתמשים במושגי אמונה ודת׳ ויש בהשקפת עולמם איזה שמץ של שייכות לעולמות עליונים׳ אין להם ע ב ו ד ה ו מ צ ו ו ת במובן דתי׳ רק רעיונות מופשטים׳ נשמות ערטילאות פורחות באויר׳ נעדרות כל פעולה מוחשת בעולם העשיה• בחם של האליגוריסטים׳ להוציא מן הכתוב בדרך מלאכותי את פשוטו ולהכניס אל המקום שנתרוקן את מחשבותיהם הם׳ ביטלה לכתחילה את בל זיקתם לכל מעשה חיצוני ולכל פולחן דתי והשאירה להם רק התבוננות מופשטה והסתכלויות רוחניות• אין אנו דנים פה על ערך שיטה זו׳ ואין אנו נזקקים לשאלה: היש מציאות לדת בלי פולחן ובלי מצוה• האליגוריסטים בעצמם פתרו את השאלה באופן היסטורי• כל אלה שבשם היהדות התימרו והתכוונו להרים את כבוד התורה ע״י הפשטת תוכנה המעשי׳ נאבדו מתוך היהדות לגמרי ונבלעו סוף סוף לתוך הקהל היוני׳ וחלק מהם נצמד אל דת אחרת׳ שבעיקרה גם כן מלאה מצוות ברימון׳ רק מצוות ממין אחר• ובכן נשוב אל עדותם המקויימת של בל העמים והלשונות• - החל מן העולם העתיק ועד היום הזה׳ התיחסו כל בעלי דת ידוע יחם מעשי ומוחשי אל דתם• כל קבוץ דתי יש לו תמיד פולחן ידוע המכוון רק לאלהיו׳ ז• א• שבעלי הדת מעולם לא הסתפקו במצוות שבין אדם לחברו בלבד׳ וכן לא הסתפקו במחשבות מופשטות׳ אבל קבלו עליהם עבודה קבועה ועול ידוע של התחייבויות כלפי יראתם• - האין אנחנו מורשים להחליט על פי זה׳ שאין דת בלי "מצוות" או ביתר דיוק׳ בלי חיובים מעשיים בלפי האלוה? אם נתבונן רק במושג ההתחייבות כלפי שמים׳ אי אפשר לתת פתרון שלילי על השאלה שלפנינו• אמנם עדיין הפרובלימה פתוחה׳ איך בא הדבר לידי כך׳ שרק את הדת הישראלית היו מכנים מקדם קדמתה ומכנים עד היום הזה בשם דת של מצוות? היש לך דת בעולם בלי מצוות ז הפרובלימה עתיקה היא׳ וחושבני שבבר היינו מוצאים לה פתרון׳ אם לא היינו מבקשים אותו במובנו של מושג מצוה בלבד• ה״מצוה" כשהיא לעצמה אינה אומרת כלום בבחינה זו• וכבר ראינו זאת במושג הקרבנות׳ שכל הדתות היו משותפות בה׳ ובמובן מה אפשר לומר שהרעיון הצפון בקרבנות עדיין לא פסק לגמרי עד היום הזה• וכן הוא הענין גם בשאר מצוות׳ שכשאנו דנים עליהן כשהן בפני עצמן׳ אין אנו מוצאים את הקו המבדיל בין דת לדת• וכבר הראו חוקרי הדתות היותר חדשים׳ שגם כמה חקים אחרים שבתורה׳ יש דוגמתם׳ לבל הפחות במקצת׳ בשאר דתות גם כן• העיקר המכריע צריך שיבוקש לא במצוות כשהן בפני עצמן׳ רק ביחוסן התכוף