Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 72

בחינת קיום המצוות 82 העיקר הראשי לכל דת אלהית היא האמונה במציאות שבילים ידועים אשר בהם יתקרב האדם לאלהיו• קרבת אלהים הדרושה מכל בעל דת אין להכניסה בשיטה אחת׳ כי תכונות שונות לה בין לפי תמונתה החיצונית׳ ובין לפי מהותה הפנימית׳ אמנם אם נביא בחשבון רק את הסוגים היותר עליונים והיותר כוללים׳ הרי שתי דרכים לפנינו : בדרך האחת מבקש המאמין להתאחד עם אלהותו׳ ואל ייחודו זה מכוון כל פולחנו• ובדרך השנית מתבקש המאמין להיות נכנע למשמעת א ל ה י ו ולמצותו׳ ועל ידי עשיית רצון קונו מגיע אל התכלית המיועדה לו• או במלות יותר ברורות: בדרך הראשונה מבקש האדם להגיע למחוז חפצו׳ כלומר להכנס למחיצת אלהיו׳ על ידי אמצעים׳ כמו שהוא רגיל מאז להתנהג עם הטבע• כי מלחמתו עם סדרי הטבע לא תצויר בלי כלים ובלי אמצעים׳ וזה הוא כל כחו של האדם: הוא קושר חבל בחבל ומוריד את הדלי לעמקי המעין׳ כדי לדלות מימיו• הוא מדביק עץ אל עץ ועושה לו ספינה וכדומה• כל מחשבות האדם נטויות כלפי ה״אמצעים"• בלי אמצעים הוא החלש שבחלשים׳ האומלל שבאומללים• "אמצעים" כאלה הוא מבקש. גם כלפי שמים ומשתמש בהם כדי להתנשא על ידם למחיצת אלהיו• כמובן׳ אין אמצעים כאלה אמצעים מיכניים או טבעיים׳ העשויים על פי תכניתם של חקי הטבע ומשעבדים באופן מוכרח את כחות הטבע• כי סוף כל סוף אפילו הגסים שבמאמינים רואים באלהותם ישות נשגבה׳ שעומדת למעלה מן הטבע׳ ואין להגיע אליה באותם האמצעים׳ שאנחנו משתמשים בהם כלפי הטבע• אבל בכל זאת׳ העיקר היסודי במקומו נשאר׳ שאין לאדם להגיע לשום מטרה שבעולם׳ ואפילו למטרה היותר נשגבה׳ בלי "אמצעים"• רק שהאמצעים המיועדים להתנשא אל האלהות׳ הם אמצעים שאינם מותאמים לדרכי יום יום הטבעיים והמובנים וגלויים לכל איש׳ אבל הם אמצעים סודיים׳ אמצעים מ ם ט ו ר י י ם• ולעומתה יש עוד דרך אחרת והיא: שהאדם מביט אל האלוה כאל בורא העולם׳ אדונו ומלכו• מן השקפה זו מוגבל גם היחס שבין האדם לאלהיו• יחם כזה אינו מיוסד על מסטורין׳ כלומר׳ תקות האדם להגיע אל אלהיו אינה תלויה באמצעים סודיים׳ שסוף כל סוף הושאלו מסדרי הטבע׳ אף כי נכלל בהם איזו זרות• וגם בזה הושוו לדרכי הטבע׳ שבעצם תשמישם מובילים את האדם אל מטרתו המקווה׳ כמנהג כל אמצעי׳ שמי שמשתמש בו כהוגן׳ ישעבד לו את הכה הטבעי המבוקש׳ באופן המוגבל על ידי האמצעי בעצמו• - הדרך השנית אינה כן♦ כי יחם העבד אל אדונו ומלכו הוא בעיקרו יחם המשמעת• והיחס הזה אינו מוצא סיפוקו במסטורין רק בקיום המצוות שהמלך או האדון מצווה לעשות• וליתר ביאורנאמר: ה״אמצעים״ - אחת היא לנו בחקירה אשר לפנינו׳ אם נכונים הם מפאת עצמם או לא - חותרים חתירה כמעט בדרך מיכני לפתוח את הצינורות העליונים ולהוריד על המשתמש באמצעים האלה את השפע האלהי• מעשה כזה יש בו גם מעין דוגמא של מטה: גם קושר חבל בחבל או קודח בעמקי הארץ מבקש דברים שיש לו בהם צורך• החילוק שביניהם מונח בטיב האמצעים ובטיב הדבר המבוקש• אמנם יחם העבד אל אדוניו נוסד בעיקרו על המשמעת ועל קיום מצוות האדון♦ — אם לצינורות השפע יפתחו גם לעבד על ידי קיום המצוות? זו שאלה אחרת וצדדית כלפי היחס שבין עבד לאדונו• כמובן׳ אין שכר ועונש חסר בעיקרי הדת הישראלית׳ אבל הענין הזה