Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 69

85 מיסטורין של הלידה החדשה המיסטורין של הדוש הלידה - בביאור גוף הענין אנו הולכים בעקבות החכם רייטצענשטיין שכבר הזכרנו׳ בי הוא הפיץ אור על הענין ע״פ המקורות היותר חדשים• אחת הדרבים שהובילה אל הויה אלהית היתה׳ המתת הגוף הישן שהאדם קבל מן הטבע (על דרך בטול בלב ובעזר צירימוניים שונים)• איך נעשה הענין הזה׳ אינו מבואר כל צרבו• אבל בלי ספק נצטרפו לביטול כזה במה סגופים וענויים• אחרי אשר הגוף הישן הומת׳ היה צריך להתלבש שתים עשרה צורות עוברות עד שיסתגל לקבלת הצורה האלהית• בל הענין הזה מוזכר אצל אפוליאוס׳ שלקח חלק בזה׳ רק ברמיזה ומספר שהובל עד שערי שאול• הדבר הזה מפיץ אור על סוד התחדשות הלידה שאצל הפריגיים׳ כלומר על הרעיון שעל פי מעשים ידועים תתחדש לידתו של האדם ונחשב כנולד מחדש שלא על פי הטבע• המאמר הידוע בתלמוד (יבמ׳ בב׳ א) גר שנתגייר כקטן שנולד דמי׳ יש לו רק דמיון רחוק להענין הזה• יותר קרוב הוא מושג הלידה החדשה בקשור עם ה״טבילה" שאצל הנצריים׳ כפי שיתבאר עוד• אמנם ה״טבילה" שאנחנו מדברים עליה עתה לא במים נעשית כי אם בדם קרבנות• רייטצענשטיין מבאר והולך הענין על דרך זו: המתחנך (לקבלת ההויה האלהית) יורד לתוך קבר• ממעל לו נשחט פר או איל• הדם הובל על ידי צנורות דקים לתוך הקבר ונזרק עליו(על המתחנך או בעל המסטורין)• המנהגים והמלים (שהיו נהוגים אצל "טבילה" בזו) מתאימים בדיוק עם טבילת טיף־טיף שאצל המצריים• הענין נוסד על ההשקפה העתיקה׳ שהדם׳ אשר בו הנפש׳ מחיה את המת מחדש וכר• המסטורי הפריגי ממלא את כל חושיו בדם: פיו׳ עיניו׳ חוטמו ואזניו• טבילה כזו ודתה נהוגה גם אצל המצריים וכר• ומביון שלבושו החגיגי והזר שעל ראשו נצבעו בדם׳ עולה (מתוך קברו) ומתכבד מעדתו כבוד אלהי• לבוש הטבילה נגנז למענו ואחרי עשרים שנה׳ צריך שיתחדש החינוך עוד הפעם׳ ולובש את לבושו ונעשה לאלהות *)• מה אנו רואים מכל הענין הזה ז בסקירה הראשונה אנו רואים פה פולחן גם של עובדי אלילים׳ שעושים מעשים משונים׳ שנראים בעינינו זרים ומוזרים• אמנם לא זה הוא העיקר בעובדה זו• העיקר הוא שבעלי הדת מתכוונים להציל נשמתם - ובמובן מה גם גופם - מכבלי הטבע ולהשיג חיי עד על ידי אופן מסטורי (כלומר על ידי אמצעי סודי) של התדמות או השתוות לאלהותם• בעלי הדת׳ כפי שכבר ביארנו׳ אינם מוצאים ספוק נפשם בטבע בלבד. ומתפטרים ממנו על פי סוד על ידי פעולות מסטוריות׳ מתים מיתה מסטורית ויורדים בחפץ נפשם עד פתחי השאול׳ ומשם מחכים לקריאת חבה של אלהותם שתפדה אותם ממיתתם לחיים חדשים ונצחיים על ידי לידה חדשה ועל ידי התחדשות בל עצמותם לעצם אלהי• עבודה זו היא אצלם סוד ה״גאולה"• וממושג הגאולה השולט בכל הדת ועומד במרכזה׳ אפשר לכנות גם את הדת עצמה בשם דת הגאולה׳ בלומר דת שכל מאמיניה עוסקים בפולחן מסטורי רק כדי לחלץ נפשם מן הכליון הטבעי׳ ומתאמצים לפשוט את הצורה שהטבע 0 רייטצענשטיין שם צד 45• ועעיש צד 39 שלפי מה שמסור לבד מן Apuleius הרי החיים הישנים פסקו על ידי מיתתו וקבורתו המיסטורית׳ אבל מתוך כך זוכה בעל המיסטורין לחיים חדשים של גאולה עע״ש צד 262 וכר• לפי המסור לנו בשמו של הערמעם אין ביכולת שום איש להגיע אל האושר ואל הגאולה רק על ידי לידה חדשה• שם צד 47• שאר פרטים שכבר נוגעים בשימת פולוס (Paulus) עעיש צד 46•