Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 68

בחינת קיום המצוות 86 מר עליה מיתה וללבוש צורה אלהית או במלים יותר גסות ופשוטות׳ להעשות אלהות• הרעיון הזה משתקף בבהירות יתרה גם מתפלותיהם של בעלי המסטוריון• במקום אחד אנו מוצאים שבפולחן כזה היה המחונך המצרי מקריב קרבן תודה ומתפלל עליו: "בתמונתך הקדושה נפגשתי׳ בשמך נתהזקתי׳ השפעותיך המלאות ברכה באו אל קרבי׳ אלהי ואדוני♦ ועתה יכול אני לשוב לביתי מצוין בטבע אלהי"• - בתפלה אחרת אנו מוצאים כדברים האלה: "הכנס אל תוכי׳ הערמעם׳ כדרך שהילדים נכנטים אל רחם האם״ ובסוף הענין מתאר המחונך פעולת המסטורין במלים אלה: "אתה אני׳ ואני אתה? שלך שלי ושלי שלך ז כי אני דמות תבניתך״ 0• אמנם התפלה השניה מקומה במסמורין ממין אחר׳ כי לפי נוסח אחד משתמש המתחנך בדברים האלה: "הכנס לנפשו של הילד הזה (ילד במובן «הנולד החדש» שיתכן להיות איש או אשה׳ צעירי ימים או באים בשנים) כדי(שהנפש) תתרקם כפי דמותך הנצחית באור הבהיר והמאיר לעולמי עד״ *)• הדברים האלה אינם מורים על סוד הלידה החדשה שנוסדה על הטבילה המסטורית אבל על סוד הזווג העליון׳ שגם עליו נדבר עוד עד כמה ששייך לביאור הענין אשר לפנינו• ג• דת של גאולה ודת של מצוות• קודם שנמשיך הלאה את הרצאתנו בביאור מיני הפולחנים המיסטוריים׳ עלינו לברר ראשונה את שני המושגים השגורים גם בימינו: מושג דתשלגאולה ומושג דת של מצוות• - ידיעת ההבדל שבין המושגים האלה נחוצה לנו לא רק לרגל חקירות ארכיולוגיות׳ כדי להבין על נכון תוכנם של פפירוסים עתיקים׳ שאין לך בהם אלא היסטוריותם בלבד• אבל נחוצה לנו ידיעת ההבדל׳ כידיעת דבר שנוהג גם בזמן הזה• כי לעומת הדת היהודית שהיא בעיקרה דת של מצוות׳ נצבת הדת הנצרית כדת של גאולה• ואף אם אין מכוונת הספר הזה לטפל במקבילים ובניגודים שבין היהדות והנצרות (על הענין הזה חפצנו לדבר במקום אחר)׳ אמנם בכל זאת אין אנו יכולים להשתמט מהזכיר את ההבדלים הראשיים לכל הפחות ברמזה• גם הדת הנצרית (ובפרט הקתולית׳ שהיא היא הנותנת חומר לשויון נכון עם המקורות העתיקים) נתנה מקום לסוד הלידה החדשה׳ בל״ר regeneratio ובל״י או ah-c^a!a~ מלה שגורה גם בשפות אחרות Paiingenesie• כמובן׳ הזדכך סוד זה של הלידה החדשה ברבות הימים והחלק הרוחני גבר על החלק הגשמי שבו• אמנם על כל פנים המושג בעצמו נשאר על מקומו• ונזכיר פה את תמצית הענין עד כמה ששייך לחקירתנו• ה״טבילה״ (Taufe) מביאה לידי "תולדה שניה" שהיא מחוץ לדרך הטבע (טיט׳ ג׳ ה) ועושה את הנפש לחלק אלוה• לתולדה זו צריך שיוקדמו גם כן חבלי לידה׳ אבל לא חבלי לידה גשמיים׳ רק רוחניים׳ כלומר׳ הנולד צריך שירגיש מקודם צער נפשי׳ חרטה על מעשיו הראשונים• על ידי הלידה החדשה נתעלה למצב בן האלוה ומקבל חלק בטבע אלהים ונמלט מתוך כך מכליון התאוה אשר בעולם ומובטח הבטחות גדולות ויקרות מאד (עי׳ א׳ פטר׳ 1׳ 4) 3)• M. Buchberger, Kirchliches Handlexikon 1 3) עי׳ _ ■q® (0 שם צד 44. — 2י .Wiedergeburt 11י 2712 ע׳