Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 65

89 המצוות אצל בעלי הסוד בחברו מנה וקבע לו זמן בפני המלך׳ ונשבע לו בחיי המלך• הגיע זמן ולא פרעו• בא לפייס את המלך• ואמר לו(המלך): עלבוני מחול לך׳ לך ופייס את חברך• הכא נמי׳ כאן בעברות שבין אדם למקום (יש נשיאות פנים)׳ באן בעברות שבץ אדם לחברו (אין נשיאות פנים לפני המקום)• באומנות נפלאה משתמשים בעלי האגדה במשלי המלכים כלפי מעלה׳ להבליט המצוות והחיובים על ידי ציורים שאולים ממלכי בשר ודם׳ כמו במשלים המדברים מאיקונין של מלך׳ ועי׳(שמו״ר פ״ל׳ טז) עה״כ (שמות כא׳ יב) מכה איש ומת מות יומת• מי גרם לו מיתה ז שלא נסתכל בתורה שכתוב בה (בראשית ט׳ ו) שופך דם האדם באדם דמו ישפך• משל לאדם שקפח איקונין של מלך ועלה לבימה• אמר המלך׳ לא קראת בדיוטגמא שלי׳ שבל מי שנוגע באיקונין שלי׳ הוא אבד ז למה לא חסת על עצמך• ע״ע מכיל׳(יתרו כ׳ יג) כיצד ניתנו עשרת הדברות ה, על לוח זה וה׳ על לוח זה: כתיב אנכי ה׳ אלהיך׳ וכנגדו לא תרצח• מגיד הכתוב שכל מי ששופך דם׳ מעלה עליו הכתוב כאילו ממעט בדמות המלך• משל למלך בשר ודם וכו׳• וכן מבליטים חכמי המדרש יחסים שונים שבין בני אדם ובץ מלך העולם במשלים לקוחים מסדרי מלך בשר ודם׳ כמו המשלים מאוהבו של מלך׳ מבני פלטורין של מלך׳ מבנו של מלך• וכל המשלים האלה מובדלים רק לדברים שבקדושה׳ למצוות ולמעשים טובים׳ ורחוקים מכל שמץ גשמיות׳ מכל רעיון פוגם את השם 0• המצוות אצל בעלי הסוד - אף אם אין מכוונת ספרי לעבור את גבול התקופות העתיקות בבחינת החקירות אשר לפנינו• אמנם מביון שנזקקנו להגדרת מצוות ומיסטורין והוכרחנו להראות את המרחק והניגוד שביניהן׳ מוטל עלינו להזכיר לכל הפחות בקצרה׳ שחכמי ח״ן או בעלי הקבלה שבימי הבינים עשו נסיונות להרכיב ענין המצוות עם שיטת הסוד׳ וזה יש לו באמת כעין דמיון אל השיטה המיסטורית׳ אף כי תמונתה הזדכבה מאד׳ וההתאחדות עם המקור העליון נשגבה היא מעל כל גשמיות• לתכלית זו בחרתי בהצעתו של בעל ש פ ע ט ל מר׳ שעפטל הורוויץ׳ זקנו של בעל השל״ה׳ שהיא כעין תמצית מכלל העיונים העמוקים והמסובכים שבענץ זה• (שפע טל׳ הקדמה עמוד ב) •••הנה כבר ידעת׳ שהנשמה היא חלק אלוה ממעל׳ נחלקת ונחצבת ממחצב העליון ממלך מלבי המלכים הקב״ה• הנה מטעם זה היא מתדמית לו יתברך ויתעלה שמו גם כן בענין זה׳ במו שהקב״ה נקרא אד״ם שנאמר (יחזק׳ א׳ כו) ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם׳ בסוד ידו״ד׳ שעולה במלואו בזה׳ יו״ד ה״א וא״ו ה״א כמנין אד״ם שהוא האדם העליון הרוחני ב״ה הכלול מרמ״ח איברים ושס״ה גידים הרוחניים׳ האורות הנעלמים בדפרשנו• במו כן הנשמה נקרא אדם התחתון הרוחני׳ כלולה מרמ״ח איברים ושס״ה גידים קרלסבד) הקדיש ספר חשוב מאד על משלי המלך שבמדרש) Dr. I. Ziegler *) הרב החכם והעלה במצודתו יותר מתשע Die Königsgleichnisse des Midrasch, Breslau 1903 ותלמוד מאות משלים׳ ורובם ככולם מדברים מיחם ה׳ לעולמו ולבריותיו׳ ומחמת דוחק המקום מוברחים אנחנו לקצר פה ולהסתפק בזכר הספר היקר הזה• בחלק ראשון (453-1) מתבארים המשלים מזמנם ותקופתם ביאור תוכני והיסטורי• משפע המשלים אנו רואים׳ עד כמה טרחו בעלי האגדה להבליט את היסוד שעליו נבנה הימם שבץ ישראל לאביהם שבשמים• היסוד הזה רחוק מכל מיססורץ ואץ לך בו אלא תורה ומצוות•