Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 62

בחינת קיום המצוות 92 למשל׳ חקי המורבי על עמוד של דיאוריט החצוב בתמונת הגיד׳ כמו שכבר העירו חוקרי קדמוניות היותר מומחים בדבר 0• הכלל העולה מעובדה זו הוא׳ שגם במדרשים המוזרים ממונים יסודות קדמוניים של אמונות ודעות העמים׳ והדברים הגסים שבדברי חז״ל באו מן החוץ לגבול ישראל• אמנם בתחום היהדות נשארו הדברים רק דברים בעלמא ולא התגשמו מעולם בשום תמונה או מעשה* גסותה של אמונת הזווג והתגשמותה המכוערה הזדככה לאט לאט• מן הזדווגות ממשית נעשה איזה מין של הזדווגות נפשית או דמיונית כפי כחם הטוב של בעלי הדה 2)• קוי הפיזיולוגיא של סוד העיבור (ההתעברות מזרע עליון) נטשטשו ונתנו מקום לצורות רוחניות• אבל הצורות בכל רוחניותן וזכותן ניזונו ברובן מן הרעיון הקדמון׳ ומערבים גם לתוך התמונה הרוחנית קוים גשמיים• ככה למשל יש לו ספק להיערונימום אם יכול האלוה לסלוח להנזירה שלו(Nonne) שזנתה עליו 3)• ההשקפה שנוסדה לפנים על גשמיות גסה׳ השאירה בלבות ההמון צורות בלתי עוברות׳ כפי שאנו רואים שם בפרטות׳ ואין כאן מקום להאריך• העולה מכל זה׳ שגם שיטת ההזדווגות עולה בקנה אחד עם שיטת הלידה החדשה; תעודת שתיהן היא׳ לעשות את האדם בן אל־מות על ידי השתנות כל ישותו הגופנית והנפשית(ובכל אופן ישותו הנפשי׳) להויה אלהית שאין ההפסד והכליון שולט בה• המיסטורין של המזון האלהי - עוד על תמונה שלישית של דת גאולתית על ידי השתנות אישיותו של האדם לאישיות אלהית ובלתי נפסדה׳ והיא אכילת דבר מה מן העצם האלהי או מן האלוה עצמו או דברים המסמלים את האלהות׳ ועל ידי אכילה כזו (Theophagie) יש להם חלק באלהותם• אמונה כזו בתמונתה הגסה׳ היתה או עדיין היא במציאות במדינות פולינעזיא׳ צענטראל אמיריקא׳ מעקסיקו ובמדינות שעל יד הקו המשור. באפריקה• אין פה המקום לדבר על הענין הזה ביחוד• אבל על דבר אחד הדומה לו בסקירה הראשונה יש להעיר גם פה לכל הפחות בקצרה עד כמה שאנו נזקקים לו בעיוננו והיא סעודת השתוף הנהוגה אצל הנוצרים׳ הסאקראמנט היותר קדוש להם׳ התופס את המקום המרכזי בדתם 4)• A. Jeremias, Das Alte Testament im Lichte des alten Orient, 1916 עי׳ (l Gruppe, Griechische Mythologie und צד 371 הערה 4• וע״ע מתעלולי האלילים היונים ״ — 2) העבין בשלמותו עי, רייטצענשטיין שםReligionsgeschichte I 23, 6 f; 253; 442, 3 צד 43• מובנם העיקרי של הבכחאבאלים היה להזדווג עם כהני האלהות ולהתאחד על ידי כך עם האלהות עצמה• מיסטירין זו נהוגה היתד, גם אצל הגנוסטיים הנוצרים• - ההזדווגות לא היתד, תמיד הזדווגות ממשית׳ רק דמיונית׳ על ידי כח המדמה ועל ידי הרהורים נוחים ונוטים לכך• - ״ וע״ע ריימצענשטיין שם 37-36• הענין הזה תופם מקום חשובHieronymus ep. 2 ג) עי׳ Decr. P. II. Causa XXVII. עי׳ הסעיפים הראשונים (1—4) של Corp jur. can. גם בם׳ גם פה עלינו להעיר על מה שכתבנו למעלה (צד 58-57) ששיר השירים נחשב •quaestio 1 בעיני חז״ל למשל על היחס שבין הקב״ה ובין כגסת ישראל ועל שאר המליצות שבכד,"ק הלקוחות מחיי האישות׳ כמו ירמיה ב׳ ב• הושע ב׳ כא־כב• שמליצה לחוד ופולחן לחוד• תוכן המליצות והמשלים הוולד. מעולם לא קבל שום צורה גשמית ולא זז מן גבולי השפה ולחוץ• וכמו שכבר העירותי אצל המאמר «גדול כחן של נביאים שמדמין צורה ליוצרה» צד 35♦ - 4) מן הספרות הרחבה העוסקת