Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 61

93 המיסטורין של המזון האלהי יסודה של סעודת השתוף הוא׳ שבדרך מיסטורי נתחלף הלחם והיין המשמש חומר לסעודה זו לבשרו ודמו של "ישו הגואל"׳ ובכן מי שאכל מן הסעודה הזאת הרי הוא אכל בשרו ודמו של "בן אלהים"׳ ז• א♦ של אלוה עצמו׳ כי בישו התאחדו׳ לפי אמונת הנצרים׳ האדם והאלוה אחדות שלמה וגמורה• מקור הענין יוח׳ 6׳ 48 וכד• ישו אומר: "אנכי הוא לחם החיים••• זה הוא הלחם היורד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות• אנכי הלחם החי היורד מן השמים׳ איש כי יאכל.מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אתן בעד חיי העולם••• האוכל את בשרי והשותה את דמי׳ יש לו חיי עולם ואני אקימנו ביום האחרון• כי בשרי באמת הוא אוכל ודמי באמת הוא שקוי• האוכל את בשרי והשותה את דמי הוא ילין בי ואני בו"• הדברים האלה מתפרשים מהנצרים כפשוטם׳ ובפרט מן הכנסיה הקתולית׳ ועל פי זה הוקבעה הדוגמה (Dogma) שהלחם והיין שנתקדשו לכך על ידי הכומר נהפכו ממש לבשרו ודמו של ה״גואל" על פי "סוד התמורה" ורק לפי תמונתם החיצונית הם לחם ויין׳ אבל חמרם נתחלף ונעשה גופו הממשי של ה״גואל"• מי שאוכל מסעודת השתוף׳ כאוכל מן אלוהו־גואלו וזוכה להתאחד עם גואלו וחוץ מזה זוכה לחסדים הרבה• אין פה המקום להכנם בגוף הפרובלימא׳ בפרט שענין סעודת השתוף יש בו כמה עקרים וענפים שנעשו לסלע המחלוקת בין הנוצרים עצמם• הרבה מלחמות נלחמו המפלגות והכתות זו עם זו׳ וסוף סוף נחלקו לכנסיות שונות• רק על פרט אחד ארמוז׳ שיש לו איזה יחם להשקפה עתיקה שנזכרה בתלמוד ומדרש• סעודת הערב כבר הושוה ביוח׳ שהזכרתי (6׳ 59) ל״מן" ונקראת גם "לחם שמים" על שם ד,כ׳(תל׳ עח׳ כד) וימטר עליהם מן לאכול ודגן שמים נתן למו• וכן מכונה בשם ״לחם של מלאכים״')׳ והוא גם כן כנוי שנוסד על המקרא (שם עח׳ רה) לחם אבירים וכד׳ לפי דרשת ר׳ עקיבא (יומא עה׳ ב) לחם שמלאכי השרת אוכלים אותו• ושם יש גם שיטה אחרת: "וכשנאמרו דברים לפני ר׳ ישמעאל׳ אמר להם׳ צאו ואמרו לו לעקיבא׳ עקיבא׳ טעית• וכי מלאכי השרת אוכלין לחם ז והלא כבר נאמר (דבר׳ ט׳ ט) לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי? אלא מה אני מקיים אבירים ז לחם שנבלע במאתים וארבעים ושמונה איברים"• וענין ההבלעה ברמ״ח איברים דורש ר׳ יוחנן שם מלשון הכתוב (שמות טז׳ יד) מחספס רמ״ח *)• עע״ש עו׳ א• סנהד׳ ק׳ ב• ונראה שבעלי המדרש החזיקו באגדותיהם בשתי השיטות כאחד Das heilige Messopfer dogmatisch, ,N. Gihr בשאלה זו אני מזכיר ביהוד ספרו של Simar, Lehrb. der Dogmatik4 וק •liturgisch und ascetisch erklärt 6 Freiburg 1897 M. Waldeck, Lehrbuch der Kath. Religion11 1912 1899 מצד 829 והלאה• ובקיצור עי׳ שם צד 459• שם השמות מוטעמים באופן אהר: Waldeck מצד 428 והלאה• - *) עי׳ Himmelsbrod heißt sie, weil diese wunderbare Speise vom Himmel kommt und zum Himmel führt; Lebensbrod, weil sie das übernatürliche Leben המלים האחרונות מורות על המשותף למיססורין •erhält und zum ewigen Leben führt usw. זו עם כל שאר הפולחנים המיסטוריים׳ והיא התעודה לאושר נפשי ולחיים נצחיים• - *) דרשת רמיח מלשון מחספס עיע תנחומא בשלח אות כיב בשם בר קפרא• ובשדט (עח׳ ד) בשם ר׳ שמעון בן לקיש•