Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 58

בחינת קיום המצוות 96 העולם׳ ממי נברא העולם׳ כוונת בריאת העולם ותעודתה־ מושג השניות מזקיקם לבך• בי אם יש שניות במושג האלהי המתפשטת גם על שלטון העולם׳ הרי שניות זו קדומה היא לעולם עצמו׳ ונצנצת כמו מעצמה השאלה: מה חלקו של כל אחד מהאלים הכבירים בבריאת העולם׳ ובאיזה יחם השתתפו בה כחותיהם? שאלה זו אינה נחשבת בעיני הגנוסטיים לשאלה מדעית בלבד׳ אבל עומדת במרכז הדת׳ כי מלחמה לבעלי השניים ב א הד מן האילים וצריך להכיר גם בכחותיו המפוזרים בעולש׳ כדי לטכס עצה איך להתנהג עמהם• השניות בבריאת העולם תצוייר על ב׳ פנים: א) שניות ממש׳ ז• א• בריאה מתוך סער מלחמה של שני אלים אדירים• האחד מתאמץ לגשם את הבריאה על פי יסודי הטוב היותר שלם ונקי מכל סיג ומכל חלאה• והשני תעודתו הפוכה: הוא משתמש בכחותיו להשליט בעולם יסודות הרע והחשך• - מתוך מלחמת יסודי הטוב והרע הוכנס להעולם הזה מצב של ערבוביא: רע וטוב׳ אושר ואסון׳ אור וחשך מתאבקים זה עם זה׳ והאדם הוא היחידי בבדואי מטה׳ שנפגע ממלחמה זו משני הקצוות גם יחד ומוכרח לקחת חלק בה• - ב) שניות הבאה מתוך אמונת השתוף׳ ז• א• שני אלים השתתפו בבריאת העולם בהסכמה ובעצה אחת׳ כמו בסוד בריאת העולם שבתיאולוגיא של הכנסיה הנוצרית• ואף שגם פה מסתתר עוד אויב תקיף בתמונת שטן האורב לו לאדם ומבקש לאבדו מן העולם• אמנם השתוף בבריאה עצמה אין בו ניגוד יסודי• היהדות המסורתית דחתה בשתי ידים כל שתוף במעשה בראשית׳ וזה ניכר גם מסגנון האגדות׳ שאינן מסמנות בפירוש רק לעתים רחוקות את החילוק שבין שתוף ובין שניות׳ וכמו שנראה מן המאמרים האלה• (בר״ר פ״א׳ ז) ואין כל בריה יכולה לומר׳ שתי רשויות בראו העולם: וידברו אלהים אין כתיב כאן אלא וידבר אלהים וכד• בראשית בראו אלהים אין כתיב כאן אלא בראשית ברא אלהים• - (חגיגה יד׳ א) כתוב אחד אומר (דניאל ז׳ ט) כרסיה שביבין די־נור׳ וכתוב אחר אומר (שם) עד די כרסון דמיו ועתיק יומין יתיב ז לא קשיא׳ אחד לו ואחד לדוד׳ כדתניא׳ אחד לו ואחד לדוד דברי ר׳ עקיבא,)• א״ל ר׳ יוסי הגלילי׳ עד מתי אתה עושה שכינה חול ז׳ אלא אחד לדין ואחד לצדקה (ור״ע קבל את הפירוש הזה)• סנהד׳ לח׳ ב• ומעניין הוא פה סוף המאמר שאפי׳ על הפירוש השני אמר לו אלעזר בן עזריה: עקיבא׳ מה לך אצל הגדה כלך אצל נגעים ואהלות׳ אלא אחד לכסא ואחד לשרפרף• בסקירה הראשונה אין אנחנו רואים חילוק יסודי בץ הפירוש השני ובין הפירוש השלישי׳ כי המשותף לשני הפירושים האחרונים הוא שב, הכסאות שייכות לשכינה ואין שום מקום לחלק כבוד אצל השכינה לשום עצם שבעולם• אבל אם נשים לב אל החילוק שהגנוסטיים רצו לעשות בין העולם השפל ובין העולם העליון שכלו טוב׳ והחילוק הזה היו רוצים להמשיך גם על הבורא׳ מובן היטב פירושו של ראב״ע: אחד לכסא ואחד לשרפרף כמה״כ (ישעי׳ סו׳ א) כה אמר ה׳ השמים כםאיוהאp הדום רגלי׳ כלומר ששני העולמות ברשות בורא אחד הם• (בר״ר פ״א׳ ט) פילוסופום אחד שאל את ר׳ גמליאל׳ אמר ליה׳ צייר גדול 0 קרוב לשער שעל שיטתו זו מכוונים הדברים (שם טו׳ ב) ואף דיע בקשו מלאכי השרת לדחפו׳ ורל הקביה הגיחו לזקן זה שראוי להשתמש בכבודי•