Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung
- Journal
- Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung
- Volume
- 1930
- Date
- 1930-01-01
- Page
- – (sequence 52)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 77% known words query
- IRI
…/2720904-2721053--051-2727180- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
בחינת קיום המצוות 102 במצוות המוסריות בכל מעוזם• ולעומת זאת כבר אנו מוצאים אצל האיסיים רשמים ברורים שנטו אחר רעיון השניות• יסוד אמונתם הוא׳ שמן הנמנע הוא ליחס לאלהים את הרעה• האלהים הוא רק סבת הטוב• מזה מסתעף שכל הפגעים הרעים שאנו נפגשים בהם׳ אינם מתיחסים לאלהים׳ שהוא מקור הטוב בלבד׳ רק לאיזה כח אחר 0• ויתכן שלכתה זו התכוונו חכמי המשנה (ברכות פ״ה מ״ג) האומר על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך׳ מודים מודים משתקין אותו• ובגמ׳(שם לג׳ ב) בשלמא מודים מודים משתקין אותו משום דמיחזי כשתי רשויות׳ ועל טוב יזכר שמך נמי משמע על הטובה ולא על הרעה׳ ותנן׳ חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה׳ אלא על קן צפור יגיעו רחמיך מ״ט? פליגי בה תרי אמוראי במערבא׳ ר׳ יוסי בר אבין ור׳ יוסי בר זבידא׳ חד אמר מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית (לומר על אלה חם ולא על שאר בריותיו)׳ וחד אמר׳ מפני שעושה מדותיו של הקב״ה רחמים ואינם אלא גזרה (רש״י: מדותיו: מצוותיו• והוא לא לרחמים עשה׳ אלא להטיל על ישראל חקי גזרותיו׳ להודיע שהם עבדיו ושומרי מצוותיו וגזרות חקותיו׳ אף בדברים שיש לשטן ולעו״ג להשיב עליהם ולומר׳ מה צורך במצוד. זו)• ובירוש׳ מגילה פ״ד ה״י׳ ר׳ פינחס בש״ר סימון׳ כקורא תגר על מדותיו של הקב״ה: על קן צפור הגיעו רחמיך ועל אותו האיש לא הגיעו רחמיך• עע״ש שאר הדעות• בנוסח ד״וו ושאר ספרים נתוסף עוד: "האומר יברכוך טובים׳ הרי זה דרך מינות"• (עי׳ ד״ס)• ע״ע מגי׳ כה׳ א• וירוש׳ שם פ״ד זדי האומר יברכוך טובים׳ שתי רשויות• - (ברכ׳ מש׳ בם׳) והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם וכו׳ ואו׳(תלים קיט׳ קכו) עת לעשות לה׳ הפרו תורתך• ר׳ נתן או,׳ הפרו תורתך משום עת לעשות לה׳• במשנה זו ניכר עדיין רשמי הפולמוס בכתות המתקוממות על אלהי ישראל (Judengott). כי לולא כן לא היתד. שום סבה להקפיד שבני אדם יברכו איש את רעהו דוקא בשם• וענין מינים נזכר שם גם קודם לכן• - (חול׳ פז׳ א) א״ל ההוא מינא לרבי׳ מי שיצר הרים לא ברא רוח׳ ומי שברא רוח לא יצר הרים׳ דכתיב (עמום ד׳ יג) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח• א״ל׳ שוטה שפיל לסיפיה דקרא׳ ה׳ צבאות שמו• - (סנהד׳ פ״ד מ״ה) לפיכך נברא אדם יחידי וכו׳ שלא יהו מינים אומרים׳ שתי רשויות בשמים• - (תוספתא שם פ״ט׳ 7) אדם נברא באחרונה• ולמה נברא באחרונה׳ שלא יהו המעין אומרין׳ שותף היה עמו במעשהו• - (בר״ר פ״א׳ י) למה נברא העולם בבי״ת׳ להודיעך שהן ב׳ עולמים העולם הזה והעולם הבא ובו׳• דבר אחר׳ למה לא נברא באל״ף׳ שלא ליתן פתחון פה למינים׳ לומר היאך העולם יכול לעמוד שהוא נברא בלשון אדירה׳ אלא אמר הקב״ה׳ הרי אני בורא אותו בלשון ברכה והלואי יעמוד• - (יבמות סג׳ ב) עד.״כ (דברים לב׳ כא) בגוי נבל אכעיסם׳ ר׳ אלעזר אומר׳ אלו המעין׳ וכן הוא אומ׳(תל׳ יד׳ א) אמר נבל בלבו׳ אין אלהים• ע״ע ברב׳ יב׳ ב• - (קה״ר פ״ב׳ יב) ר׳ סימון אומר׳ הוללות׳ זו הוללה של מינות׳ וסכלות׳ זו הטפשות כי מה האדם שיבוא אחר המלך וכו,׳ אם יאמר לך אדם׳ אני יכול לעמוד על משתיתו של עולם׳ אמור׳ אחרי מלך בשר ודם אי אתה יכול לעמוד׳ אחר מלך מלכי המלכים הקב״ה אתה יכול לעמוד ן (שמו״ר פ״ל׳ ט) מעשה ברבן גמליאל ור׳ יהושע ור״א בן עזריה׳ שהלכו לרומי *) בנוגע לשימת האיסיים עי׳ פילון ח-ב 458•