Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 48

חתימת הספר א• ענין ההתגלות ה א ל ה י ת וענין מתן תורה• הערה כללית - אין מתעודתנו להתעמק פה בס1ד ההתגלות האלהית כפי מהותה העצמית׳ כי זה דבר נשגב מהשגת אנוש׳ שכל עיקרה נוסד על הגיון טבעי וחושני♦ ואפילו הצינורות שדרך פיהם השתפכה ההשפעה האלהית על גדולי נביאינו׳ נעלמים וכמוסים מאתנו• מכל פליאות היחסים שבין אלהים ואדם' אין בידינו רק התוצאות האחרונות של גלוי שביבי מרום׳ כפי שהתגלמו והתגשמו בדבור ובמעשה אצל החוזים• התוצאות האחרונות האלה הן הן המשמשות חומר לכל העוסק במקצוע זה• - ואולם בנוגע לעיוננו נוסיף עוד לצעוד עוד צעדים אחדים אחורנית׳ לפי שאינו מכוון כלל וכלל אל סוד ההתגלות׳ וגם לא הצטמצם אל דבורים ומעשים של חוזים ונביאים אמתיים׳ אבל מופנה הוא אל מושג ההתגלות במובנו היותר מקיף והיותר מורחב׳ ואין אנחנו מוציאים מכללו אפילו את ההזיות והדמיונות של עמי העולם העתיק׳ שעדיין שקועים היו בפולחנות גסים ומגושמים עד הקצה האחרון• - מגמתנו היחידה היא׳ להעיר פה על חילוק אחד שחשיבותו נראית מתוכו׳ והוא החילוק שיש בבחינת הגדרתו של מושג ההתגלות בין ישראל ובין העמים האדוקים לפולחן המיסטורי• ודי בהערה זו׳ להוציא את עצמנו מכל חשד של דרישה במופלא מאתנו• מכל מה שקדם לנו׳ נוכחנו לדעת׳ שהקו המבדיל בין דת ישראל ובין שאר הדתות שדברנו עליהן עד עתה נמשך והולך לפי עיני ההיסטוריון מן ההבדל העצמי שבין השקפתם העולמית של בעלי דת ישראל מצד אחד׳ ובין השקפתם העולמית של בעלי דתות אחרות מצד אחר: נקודת המוצא של תורת ישראל היא הדוש העולם על ידי בורא יחיד ואדון בלתי מוגבל בכחו וממשלתו; ובכן מתיחסת היהדות אל אלהים יחס יצור לבוראו׳ שעיקרו מתבטא בחיוב המשמעת• ז• א• האדם מחוייב לקיים מצות בוראו׳ לפי שהוא יוצרו ואדונו היותר גבוה• מן היחס הזה נמשך׳ שדת ישראל היא דת ש ל ־מ צ ו ו ת• - אמנם נקודת המוצא של שאר הדתות שדברנו עליהן בפרק הקודם היא לג#ר את המרחק שבין האדם לאלוהיו על ידי "אמצעי" או "אמצעים"׳ כמו שהאדם רגיל מראשית קדמותו להשתמש ב״אמצעים" כלפי הטבע׳ ולבנות לו סולמות לנקודות שאי אפשר להגיע אליהן באופן אחר♦ ולפי שהאמצעים המשמשים לגבוה אינם עשויים על פי תכנית אמצעי מטה׳ כי מיוסדים הם על סודות ורמזים׳ כפי שכבר בארנו׳ לכן מכונים בשם אמצעים סודיים ונקראים בסתם מ י ם ט ו ר י ן׳ והדתות הבנויות על שמוש מיסטורים׳ נקראות דתותמיסטוריות• על החילוק היסודי שבין מצוות ומיסטורין כבר דברנו: המצוד. מבלטת י ח ם של משמעת והכנעה שהיצור מתחייב ליוצרו׳ כדרך שהעבד מתחייב לאדונו• אמנם המיסטורים מבליטים יחם של קישור הכרחי בין אדם למקום• האמצעי המיסטורי מכריח את האלהות שתזקק לאדם ותמלא רצונו• כל האמור על סתם דתות מיסטוריות׳ יאות גם על דתות השניות׳ כי בעלי השניות מזדיינים במלחמתם כלפי יסוד הרע שבעולם או כלפי השטן ב״כלי קרב"