Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 47

107 ענין ההתגלות האלהית וענין מתן תורה מיסטוריים׳ ומתנהגיס כאנשי צבאו של האלוה הטוב׳ ובנצחונם כלול גם נצחונו של האלוה הטוב• שותפות זו מביאה לידי התאחדות קרובה לזו של בעלי המיססורין• מן החילוק היסודי שבין מצוות למיסטורין מסתעף עוד חילוק אחר׳ והוא ההבדל המופלג בבחינת מושג ה״התגלות"• בעלי דת של מצוות זקוקים להתגלות רצונו של מקום׳ אבל לא להתגלות עצם מהותו של מקום• מעמד הר סיני מתואר ב״קולות וברקים וענן כבד מאד"• הציור היותר מסור לחושים נמצא בכתוב (שמות יט׳ יה) "והר סיני עשן כלו מפני אשד ירד עליו ה, באש ויעל עשנו כעשן הכבשן"• אבל גם הציור הזה לא התלבש בתמונה מוחשת ולא ניתן להתגשם על ידי שום מעשה אמן כמ״ש (דבר׳ ד׳ יב) וידבר ה׳ אליכם מתוך האש קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול• ואדרבא הדבור השני מזהיר באיסור חמור מאד על עשיית "כל תמונה"• ובכן אין לך בכל מעמד הר סיני הגדול והנורא׳ רק מצוות בלבד• - התופעה הנשגבה׳ שלא ניתן עליה שליטה לשום צייר ופסל׳ לא היתה לה תעודה אחרת׳ רק להעיר את נשמת האומה׳ שרצונו של מקום התגלה להם: בתמונת מצוות עשה ומצוות לא תעשה• מאות שנים קודם לידת הרעיון הפילוסופי: להרחיק מחק הבורא כל אנושיות וכל גשמיות׳ כל מושג גופני וארצי׳ ניתן הצווי׳ שלא לסמל את אדון העולם על ידי שום צורה מוחשת• ואין ספק אצלנו׳ שהצווי לא לשם פילוסופיא ניתן׳ רק להבליט את היחס שבין היצורים ליוצרם ולהרחיק כל רעיון של "אלהים אחרים"׳ כלומר של מציאות רשויות וממשלות בלתי תלויות ברצונו של אלהי העולם• וזה ענין הייחוד הנשגב׳ שאין לך דוגמתו במקום אחר• בניגוד לכל זה מבקשים בעלי דתות מיסטוריות דוקא "התגלות״.גשמית ומוחשת• לפי שכל עצמה של דת מיסטורית היא סוד ההזדווגות שבין האדם לאלוהו׳ ומן הזדווגות זו נמשכות לבעלי הדת השפעות נפשיות והצלחות גופניות• בעלי דתות מיסטוריות או לכל הפחות כומריהם כל כך זקוקים להכרת טבע אלהותם׳ כדרך שעובד האדמה צריך להכיר את טבע אדמתו׳ כי ענין שניהם אחד הוא• - האיכר משתמש בהבחנות נסיוניות שעל פיהן הוא עובד את אדמתו ומכריחה שתוציא לו מחיקה שפע ברכותיה• ובעל המיסטורין׳ שאין לו אמנם נסיונות במובנה הפשוט של המלה׳ משתמש ב״התגלויות"♦ ה״התגלויות" הן הן נסיונותיו ומקורי ידיעותיו הדתיות• על יסוד התגלויותיו הוא מכין את האמצעים הסודיים או המיסטוריים׳ שעל פיהם הוא משיג את השפע האלהי המקווה בין במובן חמרי ובין במובן רוחני• - כמובן׳ יש חילוק מופלג גם פה בין נסיונות ארציים ובין ה״התגלויות" המביאות את האדם לידי הכרה אלהית• אמנם אין פה המקום לדבר מן פעולות חזיוניות שתקפו על האדם של העולם העתיק׳ מן הזדמנויות יקרי המציאות בהק הטבע שעוררו את הכחות הפסיכולוגיים והדמיוניים עד כדי הסתגלות לשפע עליון או "התגלות אלהית"• כל אלה הן פרובלימות בפני עצמן• ועוד דבר אחר מתפרש ממושג ההתגלות׳ והוא יוקר תשמישה של המלה במובנה המלאכותי אצל היהודים• בספרות היהדות שמזמנים היותר עתיקים אץ למלה זו מקום• ואם אמנם אפשר להציג לעומתה כמה מלות אחרות׳ כמו "חזון"׳ "חזיון"׳ "נבואה" ושאר ביטויים הנרדפים לאלה ועי׳ אדר״נ פ״לד ענין עשרה לשונות של נבואה• אמנם אין בכל אלה אף מלה אחת׳ אשר בכחה לסמן את תכניתה של