Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1930-01-01 · 1930 · page 43

111 הדוגמה והמצוה דת של גאולה או דת מיסטורית עומד בתקפו דוקא כלפי המושג הדוגמטי של הבנסיה הנצרית• כי מחוץ למושב זה יש עוד מקום לדבר מהשואת תורות המוסר וו לזו• אמנסתורת המוסר של הפנסיה הנצרית׳ כפי שכבר בארנו׳ אינה שייכת לסוג הדוגמאטיקא• ג) בתורת הדוגמאטיקא יש אמנם גם חקירות כאלה׳ שאינן מיוחדות דוקא לסוג המיסטורין׳ כמו החקירות בבחינת מציאות אלהים ואחדותו׳ הנובעות מחכמי הסכולסטיקא של ימי הבינים׳ שדוגמתם אנו מוצאים גם אצל חוקרי ישראל שבתקופות אלה (ואפשר להבחין בהן גם השפעות הדדיות)♦ אמנם כל הדוגמות ממין זה אינן דוגמות במובנו האמתי של המושג• וחכמי התיאולוגיא בעצמם מבחינים בץ דוגמות נקיות (dogmata pura) ובין דוגמות מעורבות (dogmata mixta) : הדוגמות הנקיות הן האמונות הסודיות׳ והדוגמות המעורבות הן אלה׳ שאינן "מיסטוריך על צד האמת׳ ואפשר להבינן גם בדרך'ההגיון 0♦ - במשל שהזכרתי׳ כלומר בסוג הדוגמות על מהות האלהים׳ נחשבות החקירות הפילוסופיות לדוגמות מעורבות• אמנם הדוגמות הנקיות מתחילות באמונת השילוש׳ בשיטת בן־האלוה׳ שלפיה נאחזות ודבוקות בגופו ואישיותו של ה״גואל" האלהות והאישיות אחדות גמורה• - זו היא דוגמא נקיה׳ כי כולה מכוונת לתעודתה של גאולת האדם ולהתחדשות לידתו בסוד האלהים־האדם• אמנם המופת היותר חותך לבל מה שאמרנו׳ הוא המקצוע הדוגמטי בעצמו• ספרי הדוגמאטיקא׳ ובפרט אותם השייכים להכנסיה הקאתולית (אצלם שמור בל הענץ במקוריותו האפשרית) מוכיחים על ידי תוכנם׳ שמוקדשים הם מתחלתם ועד סופם לסוד גאולת האדם על ידי "בן האלהים"׳ הנמשך מסוד ההתמזגות או ההתאחדות הגמורה של האדם והאלוה באישיותו של ה״גואל"• ולמשל אציג פה את תוכנו של ספר אחד הכולל את כל המקצוע הדוגמטי• 2 Egger) מציע את כל המקצוע הדוגמטי בארבעה עשר ספרים והם: הספר הראשון מדבר על האלוה האחד ומתחלק לשלשה חלקים: א) מהות האלוה׳ ב) תארי האלוה׳ ג) חיים אלוהיים ופעולות אלוהיות• הספר השני מדבר מן השילוש שבמושג האלהי• הספר השלישי מדבר על האלהים בבחינת בורא ועל בריאת העולם׳ ומתחלק לשלשה חלקים: א) ענין בריאת יש מאין וכו׳ז ב) ענין המלאכים * ג) ענין האדם (טבעו והתמזגות גופו ונשמתו וכד׳ התעלותו למעלה מן הטבע׳ נפילתו ע״י החטא הקדמוני)• הספר הרביעי מדבר על המשיח והגואל ומתחלק לשני חלקים ושתי הוספות: א) מן התלבשות ה״דבר" ב״בשר״ או מן אישיותו של ה״גואל"; ב) מן ה״גאולה"• ההוספה הראשונה והשניה מדברת מאמו של ה״גואל" ומאישה• הספר החמישי מדבר מ״חסד הגואל" ומתחלק גם כן לשני חלקים המדברים ממיני החסדים ותנאי פעולתם• הספר הששי מדבר מן הסאקראמנטים בדרך כלל. Egger מתאר את הסאקראמנטים בדברים האלה8) Sensu lato sacramentum idem est quod mysterium, videlicet doctrina vei res sacra et occulta "סאקראמנטום במובנו הרחב שוה ל(מושג) מיסטורין׳ 0 שם צד 1884< — F. Egger, Enchiridion theologiae dogmaticae specialis 8 (s 1915• - C שם צד 673•