Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1928-01-01 · 1927 (1928) · page 76

ר״ש קיירא את ספרו בסוף המאה התשיעית למספרם (עי׳ ביחוד בספרו של ל׳ גינצבורג1) על הגאונים ה״א מצד 103 והלאה) ולעומת ואת הרי כבר אנו מוצאים תשובנה בדבר האזהרות אצל ר׳ נטרונאי גאון ששמש בגאונות משנת ד׳ תר״י עד תר״ך (850—860) שנשאל על הדבר, מדוע נמצאו מעלילים בהפיוט הזה ואינם אומרים אותו(עי׳ הרכבי בדברי ימי ישראל העתקת שפ״ר ח״ג צד 261 הערה ע׳ עפ״ם מאסף נדחים). שאלה וו מוכיחה לא רק על העובדה, שמנהג היה לקרוא אזהרות בתוך התפלה בצבור בחג השבועות, אבל גם על עתיקות המנהג. ואם נחויק במסקנתו של גינצבורג בנוגע לזמן בה״ג, יוצא לנו מתשובת גאון זה, שחי בדור שקודם לבה״ג, מציאותן הקודמת של האזהרות לא רק לגבי בה״ג, אבל נם לגבי ומנו של נטרונאי, כי על מנהג חדש לגמרי אין מתווכחין באופן כזה. והגאון בודאי לא היה אוזר מתניו להציל את המנהג מידי מערעריו, אם כל מציאותו לא היתד, רק מאתמול. ר׳ עמרם גאון(ד׳ תר״ב 860) מזכיר גם כן את האזהרות בסידור שלו. ואם אמנם אין לעדות וו סמובין בכ״י(עי׳ אוצר השירה והפיוט לר״י דודוון ח״א צד 113 נו׳ 2390 "אחגור חיל לרומם לבורא"), אבל גם סתירה מפורשת לא ראיתי עליה, ואם נצרף אליה תשובת ר״נ גאון שהזכרני, תתחזק גם ההשערה בדבר אמתת מקוריותה. האזהרה שהחזיקו עד עתה להיותר עתיקה שבידינו "אזהרת ראשית לעמך נתת״(עי׳ דודזון שם נו׳ 2186) אין שם מהברה ידוע,2) אבל העובדה שבכ״י שונים מכונה בשם "אזהרות דרבנן" או "אזהרות דמתיבתא קדישא דרבנין דפומבדיתא" חשובה מאד מנקודת חקירה וו, כי מעידה לא רק על סתם עתיקיותה של האזהרה, אבל גם על איזה מין של בעלות. הכנויים "דרבנן" או "מתיבתא קדישא דרבנין דפומבדיתא" אף שאין בבחם להגביל כדיוק את הבעלים הראשונים אכל על כל פנים מראים באצבע על החוג, אשר לו האזהרות מתיחסות, ועל ההשקפה הכללית שרעיון האזהרות ויסודו אינו מפעל יחיד ואין להחשיבו בשום פנים לתוצאת חבור מאוחר כס׳ הלכות גדולות, אפ־׳ אם נתאמץ להקדימו א׳ או ב׳ דורות. על עתיקיות אזהרות אלה מעידה גם הלשון הקצרה והפשוטה. - סקירה כללית על אזהרות אלה מראה לני, שלא הכח הפיוטי שבהן גרמה לפרסומן וחביבותן על הקהל, רק התוכן המקובל והשגור בפי כל. כי באמת אין בהן רק קיצור נמרץ של מנין המצוות, שאינו מובן כלל לקהל בלתי שגור בחומר זה. וכן אפשר לדון על עתיקיותן מן העובדה, שהאזהרות.האלה נתקבלו בכל סידורי מנהג אשכנז ובסידורי איטליה ורומניה. ולא רק "אזהרת ראשית" לא יתכן לעשותה תוצאה מבה״ג,3) אבל גם על אזהרות רס״ג, שבודאי נכתבו בדור שאחר בה״ג, קשה להחליט *) עי' ביהוד Geonica ח״א צד 103 הערה 3 וצד 104 הערה ו. 2) כפי שבראה עוד במשך חקירתנו איו,"אזהרת ראשית" האזהרה היותר עתיקה, לכל הפחות באותו הנוסח שהוא בידינו עתה• 3) יש להעיר פה בקצור, שאזהרת ראשית לא רק שאיבה תוצאה ממגין המצוות של בה״ג, אבל גם השיטה שעל פיה נתחברה אינה מתאמת כלל לשיטתו של בה״ג, ואזכיר רק פרטים אחדים• א) תכף בתחלת הפיוט מתחלק סכום כל המצוות ל״מצוות עשה ומצוות לא תעשה״• — חלוקה זו אינה מתאמת לחלוקת בה״ג לא בסדר ולא במניין: סדרו של בה״ג מתחיל בעונשין ולאוין ואח״כ מביא מצוות