Mannheim
Compact Memory

Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1928-01-01 · 1927 (1928) · page 70

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung
Volume
1927 (1928)
Date
1928-01-01
Page
– (sequence 70)
Language
German
Belongs to
journal volume
OCR quality
70% known words query
IRI
…/2720904-2721041--69-2726805
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

15 אחריו נלאו למצוא לה פתרץ נקי מכל שגיאה ומכל ספק. מנץ המצוות של בה״ג כל כך קצר ויבש, עד שקשה גם על הקורא היותר חרוץ לעשות הפרש נכון ומתייק כץ מצוה למצוה. כמה ספקות נפלו מתוך כך בהכנת לשונו של בה״ג, ספקות אפילו לחוקרים מומחים בדבר. ולביאור הענץ נציג פה איוה משלים. לשונו של בה״ג במנץ המצוות שלו "ללמוד וללמד לשמור ולעשות" יתכן לפרש שהכוונה על ארבע מצוות מיוחדות: ללמוד, ללמד, לשמור, לעשות. חלוקה כזו מסתייעת מן הגמרא עצמה(סוטה לו, א-ב) ת״ר ברוך בכלל ברוך בפרט, ארור בכלל ארור בפרט (הרי ארבע), ללמוד וללמד לשמור ולעשות הרי ארבע, ארבע וארבע הרי שמונה(ערש״י). ובעל התשב״ץ הבין בפשיטות שבה״ג התכוון פה רק למצוה אחת, שב׳ בספרו והר הרקיע <הוצ׳ ווארשא צד 30): "וראיתי שהגאון ז״ל כתב ללמוד וללמד לשמור ולעשות, שהכל נמנה אליו מצוד■ אחת, והוא. שילמוד על מנת ללמד לשמור ולעשות, כמו בפרקי אבות". ואחריו בא מהרא״ש טרויב (המעיר המלומד לבה״ג ד.וצ׳ ווארשא) וחוור ומונה אותן ארבע מצוות. הספק הוה בא מחמת שבה״ג לא חשש כלל להבליט את הפרטים ולהבדילם זה מוה. וגם בלשון אינו מתייחד כאן כמחבר חדש רק כמעתיק (ע״פ אבות פ״ד מ״ה). ויש מלבד זאת להעיר שקודם לכן נוכר בבה״ג "תלמוד תורה" ביחוד. ואף ששערי הפירושים לא ננעלו, מכל מקום נשארה התמיה על מקומה, איך לא יקפיד חוק־ שבא ראשונה להתחקות על פרטי מספר תרי״ג, לעשות לכל הפחות איור, הפרש דק בין "תלמוד תורה" ובין "ללמוד וללמד לשמור ולעשות", ואיך לא■ נזכרו יחד שני עניינים כל כך קרובים זה לזה? למה הפסיק ביניהם? דומה לזה מ״ש בה״ג "להדבק בשם ללכת בדרכיו'להלביש ערומים לקבור מתים בקור חולים״. — כמה מצוות כלולות במלות אלה? הרמב״ם הבין שיש כאן פרטים שונים לפנינו וכתב בשרש א׳ "וזהו שנעלם מזולתנו ומנה הלבשת ערומים בעבור שמצא בישעיה כי תראה ערום וכסיתו, ולא ידע שזה נכנם תחת אמרו יתברך די מחסורו אשר יחסר לו וכר"1). והרמב״ן הבין את בה״ג באופן אחר וכתב שם: "אבל בעל ההלכות הוציאן למצוות אלו מ״והלכת בדרכיו" שהיא מצות עשה, באמת כתב וללכת בדרכיו ולהלביש ערומים וכו׳ ווה ממ״ש יבגמ׳(סוטה יד, א) ואמר ר׳ חמא ב״ר חנינא, מ״ד אחרי ה׳ אלחיכם תלכו, וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה וכו׳ אלא מה הקב״ה מלביש ערומים אף אתה תלביש ערומים, מה הקב״ה מבקר חולים •. .. קובר מתים ... מנחם אבלים ... אף אתה וכו׳. ■ מכאן הוציא אותם ומנאם מצוד. (בלומר מצוה אחת)״. - מי ומה יכריע פה בין הרמב״ם והרמב״ן? ויש מלבד ואת הרבה ספקות שהמפרשים נדחקים בהן ועושים הפרדות בין מצוד. למצוה וכן מקשרים מצוה עם מצוה, כדי לכוון את מספר תרי״ג ואץ להם בלשון בה״ג עצמו יסוד נאמן למעשיהם. ועי' ג) בנופת הערבי צד 10: והדא הו אלדי אגפל גירבא פעד הלבשה ערומים למא וגד פי ישעיה כי תראה ערם וכסיתו ולם יעלם אן הדא ידכל תחת קולה די מחסורו אשר יחסר"לו•

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.