Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1928-01-01 · 1927 (1928) · page 69

16 למשל בהערות וחידושים מטרויב לבה״ג אות ג׳ שחשב בראשונה למנות במצות ראיה וחגיגה ושמחת החג, ושמחת לוי וגר ויתום בשלש רגלים למצוות מיוחדות לכל רגל ורגל וניתוספו לו.מתוך כך שמונה מצוות נגד שבע החסרים לפי דעתו, ומוסיף ואומר: "ודקרקתי עוד בדבריי במצוה קע״ב מצות נדרים ונדבות עולות ושלמים ובו׳ שהשבתי מוה שלש מצוות התנחמתי לפרש שהן רק שתי מצוות ובו׳". ואפי׳ אופן המספר בפרשיות המסורות לצבור אינו נקי מספיקות (עי׳ בהערות שם). מוה והדומה לוה נראה ברור עד כמה הניח בה״ג פתח פתוח למתבוננים בדבריו. כל זה רומו על מעתיק דברי קדמונים ולא על חוקר שחידש את מספר הפרטים מדעתו ועל חכם הדורש מעצמו שהוטלה עליו האחריות המדעית בעד מה שעשה. צריך עוד לשום עין על אופן סדור המצוות במניינו של בה״נ. הוא אינו מונה והולך בקבוצה אחת את כל המצוות, רק עושה אותן קבוצות קבוצות, והיסודות אשר על פיהם נקבעו הקבוצות כבר הונחו מבבר, ולא רק היסודות בלבד, אלא גם הקבוצות עצמן עתיקות. איזו מן הקבוצות נמצאו בשלמותן במשנה וברייתא והן: א) בסקילה שמונה עשר ובו׳. - קבוצה זו נמצאת בשלמותה במשנה יצהר׳ פ״ז מ״ד, "אלו הן הנשקלין ובו׳", ממש באותו הסדר כמו בבה״ג. ויתבן שהוא נוסח קדום גם לגבי המשנה והוכנס לתוכה בתמונתו המקורית. על זה מורה ביהוד שכל המשא ומתן בדבר הפרטים מתחיל אחר כלות בל הסדר. ולא רק חלוקי דעות בלבד׳ במו המחלוקת שבין ת״ק ור׳ יהודה במניין של החיובים בבא על האם, אבל נם עניינים השייכים להגדרת המושג במו הגבלת מושג אשת אב שאינו תלוי בחיי האב. — בקבוצה זו לא נמצא אם כן שום הוספה לגבי המשנה רק מלת המספר. ב) בשרפה תשעה וכו׳ — קבוצה וו מכוונת למ״ש במשנה סנהד׳ פ״ט, א. אמנם פה יש להתחשב גם עם קצת שנויים, ונקדים המניין בפרוטרוט לפי גי׳ כ״י רומא (הוצי הילדסהיימר): 1) הבא על אשד, ובתה, 2) בת בתה, 3) בת בנה, 4) בת בתו, 5) בת בני, 6) חמותו, 7) אם חמותו, 8) אם חמיו, 9) בת כהן. — בכי״ר יש גם "ועל בת אשתו ועל בת בנה" אמנם המו״ל סגר המלות כמיותרות, לפי שתוכנן ככר נכלל באשה ובתה, ואק ספק שיפה עשה כי לולא כן, לא היינו יבולים להחזיק במספר תשעה, שהוא המספר המקויים בכי״ר פעמים (צד 10 וצד 634) וכן גם בד״וו. - טרויב מגיה את המספר לעשרה ושזח״ה באגרת בקורת (המגיד תרל״ח) מצא לו סמוכין בנתיב מצוותיך, במניין המצוות של רס״ג ובפירוש האזהרות לר׳ יצחק בר טודרוס, אמנם בפי׳ האזהרות לר״מ בן תיבון נמצא גם כן תשעה. — אבל סוף כל סוף אין נטיית המספר מושכת אחריה שום נטייה הלכתית והתוכן בעצמו אינו סובל על ידי כך שום שינוי, והחילוק שבין עשרה ותשעה הוא רק חילוק חיצוני, שהאחד פורט יותר מן השני, וקרוב הדבר שאין לזקוף את כל השינוי רק על חשבונו של איזה מעתיק שמצא לנכון ל״תקך המספר על פי מניינו שלו. - המשנה מונה בראשונה שני סוגים: הבא על אשה ובתה ובת כהן שזינתה, ואחר כך פורטת את הכלל של אשה ובתה לתשעה פרטים ובכן יש בין הכל עשרה נשרפים.