Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1928-01-01 · 1927 (1928) · page 68

17 אמנם בלשון:,המשנה ישנם שינויי נוסחאות, ואין לקבוע מסמרות בדבר. העולה מדברינו הוא שבה״ג והמשנה משותפים בחומר עצמו והשינויים פעוטים אפי׳ בבחינת המספר וכבר נמצאים בנוסחאות בה״ג עצמו. 0 בסייף שנים: הרוצח ואנשי עיר דנדחת. זה מתאים בדיוק עם המשנה (סנהד׳ פ״ט מ״א), רק ששם נשנה בלשון "נהרגים". ד) בהנק שבעה. פרטי המספר: 1) מבה אביו ואמו, 2) גונב איש מבני ישראל, 3) וקן ממרא על פי בית דין, 4) נביא השקר, 5) המתנבא בשם עבודה זרה, 6) הבא על אשת איש, 7) וזוממי בת כהן ובועלה. - את שני הפרטים האחרונים עור אפשר לפרוט לשנים שנים, כי בכלל הבא על אשת איש נכללה גם אשת איש שנבעלה, ולפי גי׳ ד״וו יש להוסיף "והיא עמו". אמנם המלות האלה חסרות במשנה (סנהד׳ פ״יא מ״א> וקרוב הרבר שניתוספו ע״י איזה מעתיק קדמון, כי בבי״ר עצמו נמצא בסוף (צד 634) "ודן׳ בחנק", אמנם בד״וו נמצא שתשעה בחנק וגם החשבון הזה עולה יפה על פי מה שלפנינו, רק שצריך לפרוט זוממי בת כהן ובועלה לשנים. ויתכן גם שהמניין שבסוף כי״ר חשב הבא על אשת איש לאחד בלי הפרט של "והיא עמו", וזוממי כת כהן ובועלה מנה שנים. כי הם באמת פרטים -מיוחדים. בין כך ובין כך אין בחומר עצמו. בין המשנה ובין בה״ג שום חילוק ואפילו בסדר הפרטים. והנכון לפי המקורות מספר שבעה כפי שיבואר עוד. ד.) כ״ג בכרת. — פה יש מקום עיון גדול, לפי שמקורו של בה״ג נעלם מאתנו, או לכל הפחות אינו נמצא באותו ה.סדר ובאותה התמונה, שהיא לפנינו בבה״ג. אמנם יש לנו משנה.הכוללת את בל הכריתות, אכל כמספר יותר גדול מבבה״ג, והיא המשנה הראשונה במם׳ כריתות המונה והולכת שלשים ושש כריתות. אמנם קרוב מאד שמשנה זו מורכבת היא מיסודות שונים וביניהם גם מקורו של בה״ג. ולהיות שהשאלה יש לה חשיבות מיוחדת בהשואת מקורותיו של בה״ג, מן הנכון להכנם בפרטי הדברים שבמשנה. קודם כל יש להעיר שהעודף של שלש עשרה כריתות שבמשנתנו לגבי בה״ג שייך בעיקרו לסוגים אחרים וכבר נשנו במשנה עצמה במקומם הנכון, והם: א) שש כריתות הראשונות 1. הבא על האם, 2. ועל אשת אב, 3. ועל הכלה, 4. הבא על הזכור, 5. ועל הבהמה, 6- ואשה המביאה הבהמה עליה שייכות לסוג הנסקלים, ונשנו באותו סדר עצמו סנהד׳ פ״ז מ״ד. - ב) אחרי כן נפסק סדר הנסקלים על ידי תשע כריתות השייכות לסוגים שונים והן: 7. הבא על אשה ובתה (שייך לסוג שרפה), 8. הבא על אשת איש (שייך לסוג הנחנקין). - מן 9. עד, 15. באה הקבוצה הראשונה השייכת ביהוד לסוג הכריתות ובפרטות: 9. הבא על אחותו, 10. ועל אחות אביו, 11. ועל אחות אמו, 12. ועל אחות אשתו, 13. ועל אשת אחיו, 14. ועל אשת אחי אביו, 15. ועל הנדה. — כל שבע כריתות הנמנות בקבוצה זו נמנות באותו סדר ממש גם אצל בה״ג תכף בתחילה. — אמנם כאן חוזרת המשנה עוד הפעם אל קבוצת הנסקלים ומונה: 16. המגדף, 17. והעובד עבודה ורה, 18• והנותן מזרעו למילך, 19. ובעל אוב, 20. והמחלל את השבת. —