Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1928-01-01 · 1927 (1928) · page 66

19 מה שנראה בסקירה ראשונה היא, שמשנתנו מורכבת מן קבוצות קבוצות של חוליות האחוזות זו בזו על ידי איזה דמיון פנימי או חיצוני. הקבוצה 15-1 כוללת ענייני עריות ואיסורי ביאה בסדר ההולך מן החמור אל הקל (סקילה, שאר מיתות בית דין, כרת גרידא). — הקבוצה 20-16 כוללת שאר איסורים■ חמורים מלבד עריות שיש בהן גם כן מיתת בית דין וצד כרת. — מכאן ואילך נספרות והולכות רק כריתות גרידא בלבד וגם פה מורגש איזה סידור של קבוצות, אף שאין תכונתן כל כך בולטת כבקבוצות הראשונות, כמו טומאת הגוף לעניין מקדש וקדשיו(21—22) חלב ודם, נותר ופיגול (26-23), קדשים בחוץ (28-27), חמץ;(29. חוליה יחידה), יוה״ב (31-30), שמן, קטורת (34-32), פסח ומילה (36-35 מ״ע). מלוח הד,שואה נראה ברור שבה״ג כי״ר קרוב מאד למשנה גם כחומר גם בסידור החומר: הקבוצה מן 9 עד 15 שוד, ממש לשבע כריתות הראשונות בשני נוסחאות של בד,״נ. — הקבוצה השנייה של כריתות גרידא (21—26) שוה גם כן בתוכנו וסדרו לההמשך בבה״ג כי״ר (13-8). — ועתה באות שתי קבוצות בסירוגין: 27—31 שוה לבד,"ג כי״ר 21-17, 32—34 שוה לבה״ג כי״ר 16-14. — ושתים האחרונות (35—36) הן. גם אצל בה״ג האחרונות <23-22> בין בבי״ר בין בד״וו. ד״וו אינו כל כך קרוב למשנה. בחומר ובתוכן שוה לו אמנם לגמרי ובמקצת גם בסדר, בהיות שר,קבוצה הראשונה והאחרונה שוות בכל הנוסחאות, אבל הקבוצות שבינתיים נוטות הרבה מן הסדר שבמשנה, וקרוב הדבר שיד איזה מעתיק באמצע, שלא הקפיד הרבה על הסדר. ומזה אפשר לשפוט, שנוסח כי״ר הוא הנוסח הנכון והמקורי, אף שגם פה יש צורך לתקן, אבל רק תקין קל, כי מספר 2 נתחלף במספר 3, ווו רק פליטת קולמוס. - ובנוגע לחלוף שתי קבוצות שלמות, קרוב לשער, שבמקור העתיק היו עוד נפרדות זו מזו וקל היה להחליפן, בפרט שסמיכות תוכנן אינו כל כך מוכרח ומפורש. — לכאורה היה אפשר להטיל ספק בגירסת המשנה שלפנינו ולסדר בה את שתי הקבוצות הנזכרות כמו שהן אצל בד,"ג, כי כן נראה בהשקפה ראשונה גם מן התלמוד: אחר סוגיית חלב ודם ונותר מובא (ה,א) מאמרו של ר׳ ינאי "לעולם אל תהי גזרה שוד, קלה בעיניך, שהרי פיגול אחד מגופי תורה ולא למדו הכתוב אלא מגורה שוד■ ובו׳" ותכף אחר העניין הזה באה הקבוצה המתחלת ב״המפטם את השמן", ובכן נשמטה הקבוצה שבינתיים כמו אצל בה״ג. אבל ראיה זו אינה מכרחת, לפי שהקבוצה שנשמטה כאן, חסרה בתלמוד לגמרי. אמנם מלשון התיספתא נראה שהקבוצות היחידות נסדרו באופנים שונים. הבחנה זו נוגעת בהשאלה, אם יש יחם ישר כץ לשון בד,"ג ובין לשון המשנה או לא. שויון החומר וברובו גם הסדר מעיד על כל פנים, שמקור אחד משותף לשניהם. אמנם יתכן שלשון המשנה היא היא נם המקור הראשון, ובד,"ג לא חדש דבר לגבי המשנה רק העתיקה מלה במלה בהשמטת הפרטים השייכים לחייבי מיתות בית דין. הנחה וו נתקלת בחילוף שתי הקבוצות שזכרתי. כי אינו דומה חלוף שתי קבוצות לחלוף שני פרטים סמוכים זה לוה. ואין לנו דרך אחרת לביאור העניין רק אם