Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung
- Journal
- Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung
- Volume
- 1927 (1928)
- Date
- 1928-01-01
- Page
- – (sequence 64)
- Language
- German
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 60% known words query
- IRI
…/2720904-2721041--63-2726799- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
21 ששימש, 7. ומחוסר בגדים, 8. ומחוסר כפרה, 9. ושלא רחץ ידים ורגלים* ■ 10. ושתויי יין, 11. ופרועי ראש. גם פה אנו רואים שגי׳ כ;״ר יותר מקורית מגי׳ ד״וו. כי מתאמת בדיוק אל הסדר שבברייתא תחת אשר בד״וו סדר הפרטים מעורבב קצת. אמנם יש להעיר שבכי״ר נשמט הפרט "ומחוסר בגדים" ואין פפק שהיא רק השמטת המעתיק, להיות מלת "ומחוסר" באה פעמיים וה אחר וה. 0 לאוין שבמלקות מאתיים ושבעים ושבעה. — את הסוג הוד, אין אנו יודעים לכוון על פי המקורות לא בבחינת המניין ולא בבחינת המקורות. אמנם יש איור, רשמים, שהיתה במציאות גם איוו קבוצה של חייבי מלקיות גרידא, כמו שהובאו בחשבון כל שאר חייבי עונש משאך הסונים בשלמותם. המשנה (מכות פ״ס מונה "אלו הן הלוקין", אבל לא בשלמותן ולא חייבי מלקות גרידא. קבוצות אחרות של חייבי מלקות נוברות בתוספתא שם פ״ד ופ״ה (ג—ד), וקרוב לוודאי שגם המשנה וגם התיספתא הושפעו ממקור קדמון שהיה מונה והולך את כל חייבי מלקות, והן הוכית רק את הנח־ץ להן מפאת הגבלות הלכתיות ואת השאר השמיטו. — על דבר הפרטים שבסוג וה נוסיף עוד לדבר בפרקים הבאים. ח) מצוות קום עשה. - גם בוג וה חסר במקורות אשר לפנינו. אמנם בסופו יש קבוצה מיוחדת של מצוות כד,נים שנמצאה גם בתלמוד <מנח׳ יח, ב). ולהיות שקבוצה זו חשובה מאד מבחינת חקירתנו, נציגנה פה בשלמותה: "דתניא ר׳ שמעון אומר, כל כהן שאינו מודה בעבודה אין לו חלק בכהונה ... ואין לי אלא וו בלבד, מניין לרבות ט״ו עבודות: 1. ד,יציקות, 2. והבלילות, 3. והפתיתות, 4. והמליחות, 5. והתנופות, 6. ההגשות, 7. והקמיצות, 8. והקטרות, 9. והמליקות, 10. והקבלות, 11. והזאות, והשקאת סוטה, 13. ועריפת ענלה, 14. וטהרת מצורע, 15. ונשיאות כפיים בין מבפנים בין מבחוץ מניין, ת״ל מבני אהרן, עבודה המסורה לבני אהרן, כל כהן שאינו מודה בה אין לו חלק בכהונה. ע״ע חול׳ קלב, ב-קלג, א. - בתוספתא (דמאי פ״ב, 6—7) מובא גם כן העניין בהשמטת איזה פרטים.. איזה פרטים נזכרו גם בקידושין(פ״א מ״ח> בין הדברים שנוה;ים באנשים ולא בנשים. בנוגע לד,מספר מעיר בעל ד״ם שהוא חסר בכל כ״י וכן גם בילקוט ויקרא רמז תמ״ט וכן גם בכל הדפוסים הישנים. אמנם בעלי התוספות גרסו את המספר כנראה ממנח׳ יט, ב תוד״ה מניין לרבות, שהקשו "דאבתי איבא עבודות טובא כגון תרומת הדשן וסידור מערכת ושני גיורי עצים ודישון מזבח הפנימי והמנורה ולחם הפנים ובויכי לבונה, וי״ל דתנא ושייר אע״ג דתנא מ ני י נ א". בד,"ג אינו ניתן פה מניין, אבל מונה כמעט מלה במלה כל אותם הפרטים שנשנו בברייתא באותו הסדר עצמו. ויש רק לדייק לפני מלת "ומליקות" הוכנס שלא כדין "שחיטות" שחסר במקורות ובאמת השחיטה כשרה בור. ואפשר שבכוונה נכתבו כאן שחיטות ומליקות ביחד, להיותם * נחשבים למושג אחד. ובן יש עוד להעיר שפרט 14. (טהרת מצורע)