Bericht des Jüdisch-Theologischen Seminars Fraenckel'scher Stiftung · 1928-01-01 · 1927 (1928) · page 63

22 מורחב בלשון בה״ג לפרטיו: "וטהרת מצורע אדם ובגדים ובתים" והעניין אחד. נם פה נראה שבי״ר יותר מדוייק מד״וו, כי ב״נשיאת כפיים" נשלמה הקבוצה של מצוות כהנים, ושני הפרט־נב הבאים אחר וה: עשיית מעקה ומקרא מגילה, הכל הייבין בהן, וזה נסמן רק בכי״ר ולא בד״וו. הברייתא שבמנחות נראה כפרט מסוג יותר כולל של הלכות מיועדות לאישים מיוחדים וקרוב לשער שבמקורו של בה״ג היתה פה שורה תכופה כוו של קבוצות קרובות וו לוו: מצות המלך, מצות כהן גדול, מצות כהנים. ט) פרשיות חקים ומשפטים המסורים לציבור. - הסוג הוה היא היותר בודד מבל הסוגים שזכרנו. אמנם גם כאן יש לנון איוה רשמים המעידים שבה״ג לא המציא העניין מדעתי. - בנוגע לסידור עניינים הלכתיים לפי פרשיות הרי יש לנו איוה משלים ביחוד בספרות העתיקה. המכילתא ושאר מדרשי התנאים מזכירים הרבה את ההלכות לפי פרשיותיהן. המליצה "למה נאמרה פרשה וו" או "לכך נאמרה פרשה וו" שגורה מאד בפי בעלי המדרש הקדמונים.1) עי׳ מכילתא בא, יד(בפרשת רוצח); שם בא, טו(בפרשת מבה אביו ואמו); שם בא, יח (פרשת שבת ורפוי)? שם בא, כ (ענין יום או יומיים); שם בא, בו(שן ועין). - ספרי נשא ה, יא (פרשת סוטר,)?2) שם ו, א (פרשת נזיר). - וע״ע ת״ב ה. ו ״פרשה זו נלמדה לשעתה ונלמדה לדורות(על פרשת מלואים). — ונוברו לפעמים הפרשיות בשמן כמו ספרי פינחס בז, ד: "ראוייה היתה פרשת נחלות שתאמר על ידי משה ובו׳״. - פרשת נגעים נוכרה ויק״ר פ״טו, ד באגדה אלמונית.3) פרשת זב וובה: שה״ר ה, יא.4) פרשת נדרים: איכ״ר פ״ב, י. - ויש להזכיר עוד מאמר אחד מר׳ יוחנן בשם ר׳ שמעון בן יוחאי, אשר כל סגנונו מוכיח ששם פרשה שייך לעצם העניין ובכן אין לספק במקוריותו(פסדר״ב החודש, נא, ב): שלש פרשיות כתב לנו משה בתורה, וכל אחת ואחת יש בה מששים ששים מצוות, ואלו הן, פרשת פסחים ופרשת נזיקין ופרשת קדושים. ר׳ לוי בש״ר שילא דכפר תמרתא אמר, משבעים שבעים מצוות. א״ר תנחומא ולא פליגי, מאן דעבד פרשת פסחים שבעים, כולל עמה פרשת תפילין, ומאן דעבד פרשת נזיקין שבעים, כולל עמה פרשת שמיטה, וכן מאן דעבד פרשת קדושים שבעים שבעים, בולל עמה פרשת עתה. כל העניין נשנה גם פס״ר שם עו, א. וע״ע ויק״ד פ״כד, ה. — על מובן המאמר עוד עלינו לדבר בפרטות מן המקומות שהזכרנו נראה ברור שבימים הקדמונים היו רגילים להגביל תוכן התורה על פי חלוקת פרשיות, ואולי היא החלוקה היותר עתיקה, כי בדורות המאוחרים השתמשו חוקדי ההלכה בחלוקות אחרות. *) עי' באבר Die Exegetische Terminologie der jüd. Traditionsliteratur ע' פרשה ח״א מצד 160 והלאה וח״ב מצד 169 והלאה• 2) סוטה ב, א: דתניא רבי אומר למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה, לומר לך שכל הרואה סוטה בקילקולה יזיר עצמו מן היין¬ *) פרשת פרה אדומה ופרשת המת נזכרו שו״ט יב אות ד• *) בתו״כ י, ז נזכר העניין(במד' ה, א—ד) בשם פרשת שילוח טמאים•